שניים אוחזין ביוצאים בשאלה

 

שער הספר

הספרים המתארים מעבר מאורח חיים דתי לחילוניות אינם חדשים בספרות העברית. חיבורים מסוג זה היו חלק נכבד מהספרות העברית המתחדשת בעידן ההשכלה, ויוצרים רבים תיארו את המעבר שלהם מעולם הישיבות המזרח-אירופי לאורחות החיים החילוניים. גם בספרות הישראלית לא נפקד מקומה של סוגה זו, וספריהם של יהושע בר יוסף וישראל סגל (שטבע את המונח "יציאה בשאלה" כאנטי תיזה לחזרה בתשובה) היו זה מכבר לקלאסיקות. אז כמו היום, כל יצירה חדשה כזאת מורכבת לרוב משמחה של הצד ש"מצטרפים" אליו ועוגמת נפש של הצד ש"עוזבים" המחברים.

ספרו של שבתאי קור, "נהג חדש", מתאר את היציאה בשאלה של אברך חרדי הלומד בישיבה ליטאית. זה בחור מעדות המזרח, בן לבעלי תשובה, שזוכה למקום נחשק בישיבת פוניווז' האשכנזית והיוקרתית. אלא שדווקא לאחר זכייתו במקום הנכסף תוקפים אותו הרהורי כפירה. קור מנסה להשקיט את מחשבותיו הטורדניות בעוד ועוד לימוד תורה ובשיחות עם מוריו ורבותיו, אך כל אלה רק מגדילים את הספקות – גם שלו וגם של חברו לישיבה. בשלב מסוים הוא יוצר קשר עם אנשי העמותה העוזרת ליוצאים לשאלה, עמותת הלל, מתקשר אתם, לומד לתת בהם אמון ולבסוף נוטש את אמונתו ואת אורח חייו החרדי.

מבחינת הסיפור עצמו קשה למצוא הרבה מקוריות בספר. לבטי האמונה הפילוסופיים כבר זכו לתיאורים ספרותיים למכביר; רבים מהם עמוקים יותר מהתיאורים של קור, שהשכלתו הפילוסופית נראית חסרת סדר ושיטה וטיעוניו שחוקים. גם את התיאורים של החברה החרדית פגשנו כבר פעמים רבות, הן בספרים והן בסיפורים של היוצאים בשאלה שפורסמו בעיתונות וברשת. בתחילת הספר מופיע אוסף המאמרים האינטרנטיים בפורום היוצאים בשאלה של הפורטל "תפוז", ובמהלך הקריאה חש הקורא יותר מפעם אחת שהוא מחזיק בידיו בלוג שהניסיון לגבשו לכדי ספר לא עלה יפה. לא ברור אם יש לגיבור הסיפור עולם רגשי מעבר ללבטים בשאלה של חופש הבחירה מול הדטרמיניזם.

הטלטלות הרגשיות החזקות של הגיבור משאירות תחושה לא נעימה שהוא עסוק יתר על המידה ברגשותיו, נוטה להתעלם מרגשות אחרים, והסיוע מקצועי היה מיטיב אתו – ללא קשר לזיקתו הדתית. גם כשקור כותב על תחושות המצוקה האפשרויות של הוריו נראה כי רגשי האשם שלו סביב מה ש"הוא עושה להוריו" מעסיקים אותו הרבה יותר מהרגשות של ההורים. את השתלבותו של הגיבור בעולם החילוני אנו רואים רק בתחילתה ובאופן מקוטע בלבד. ייתכן שגם זה מוסיף לתחושה שהספר חסר ממד של עומק ופרספקטיווה, והפיסקה האחרונה של הספר נראית כניסיון נואש מעט של המחבר להוסיף נפח לסיפורו.

נראה שהדבר הבולט בספר, ואולי גם החידוש הספרותי שלו, הוא הביטוי לכך שההתמודדות סביב השאלות של אורח החיים החילוני או הדתי חרגו מזמן מהתמודדותו האישית של הפרט. קור נראה בספרו מיטלטל בין שתי מערכות משומנות ומתפקדות היטב: האחת שמה לה למטרה לשמר אותו בעולם החרדי, והשנייה – להשלים את הפיכתו לחילוני. גם הרבנים בישיבתו של קור וגם הפעילים של "הלל" רואים בקור השקעה שיש להביא למימוש. שני הצדדים לא בדיוק מתעניינים במה שהפרט מרגיש, אלא בשאלה מה מפריע לו להתנתק סופית מהעולם החרדי, או להישאר בו. השיח החרדי-החילוני בספר נשמע כמלחמת תרבות במובן הרדוד של המלה; כל מי שעושה שינוי בחייו נראה כ"עובר צד". בעולם החרדי, כפי שמתברר לקור באיחור, יש גם מעקב שוטף אחר כל מי שנראה כמתכוון לצאת בשאלה. אולי משום כך יוצא העולם החרדי בסופו של דבר וידו על התחתונה.

על רקע זה בולט העדר ההתלהבות של קור מן העולם שהוא מצטרף אליו. כמעט על כל צעד ושעל בספר הוא תוקף את העולם החילוני על שטחיותו ורדידותו ביחס לעולם החרדי; כאילו שיש "עולם חילוני" אחד וכאילו אפשר להשוות את האליטה של פוניווז' לסטודנטים של שנה א' במכינה. קור מתלונן על היחס המנוכר לזולת, על דפוסי היחסים הרדודים עם המין השני (בהתרפקות על האהבה של העולם החרדי), ועל התחושה הכללית של חוסר עניין שמשתלטת עליו. גם על החברה החילונית נמתחת ביקורת בספר הזה, וקשה שלא לתמוה על האירוע המתוקשר של השקת הספר שיזמה העמותה "חופש". נראה שכל חיבור שאומר משהו רע על החרדים יכול לזכות לתמיכה ודברי שבח מצד "חילונים במשרה מלאה", ללא קשר לרמה הספרותית של החיבור. אם קור יממש את ההבטחה בראיון למוסף "הארץ", ו"יחזור (לישיבה) רק אם ה' יקרא לו", הוא עשוי לזכות במחילה כללית ולהפוך מרצה מבוקש בסמינרים של החזרה בתשובה וב"ימי התעוררות" של חודש אלול. תיאורי הזוועה שלו את העולם החילוני עלולים ממילא להרתיע את היוצאים בשאלה הפוטנציאליים, שרובם בין כה וכה אינם מתייגעים בסוגיות פילוסופיות מסובכות.

סוף דבר, הספר "נהג חדש" משאיר תחושה של חיבור ארכאי ואנאכרוניסטי. בעידן של שיח מפותח סביב "ארון הספרים היהודי" והזהות היהודית, ששותפים בו הוגי הדעות הדתיים והחילוניים גם יחד, נראה ספרו של קור כהעלאת גרה ממלחמות התרבות של אתמול.

 

ראיון עם המחבר באתר אימאגו

ביקורת של גלעד סרי לוי בעיתון "הצפה"

ראיון עם שבתאי קור בעיתון "הארץ"

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הרב השובב  On מרץ 18, 2007 at 10:55 am

    את הספר אפשר לחלק בקלות לשניים – לא כולל הסיום המלאכותי והמיותר.

    הרובד הפילוסופי, שבו, כמו שאתה מציין, אין לשבתאי הרבה מה לחדש, כמו גם טיעוניהם של הרבנים שלו נשמעים שחוקים ולא אמינים.

    והרובד הרגשי, שבו שבתאי מתאר בכנות את המעברים והנסיונות להשתלב בכל אחת מהחברות/מצבים שהוא עבר בהם.
    אני למדתי הרבה על עולמם של בני ישיבה ליטאים מהספר הזה.

  • זאב שביידל  On מרץ 18, 2007 at 12:47 pm

    לא טענתי שהספר אינו כנה
    אמירתי הייתה שהוא חסר מקוריות וכישרון ושדברים דומים תוארו כבר רבות לפניו

  • ששון  On מרץ 25, 2007 at 12:26 am

    תסלח לי על ההתנשאות, אבל נראה לי שלא באמת התחברת לדמות, ציפית ממנו למשהו שהוא לא התיימר לתת.

    הוא בא לספר את סיפורו הביוגרפי של אדם אחד, וככזה הוא ממש מדהים-ואפילו נדיר, אפשר לומר…

  • זאב שביידל  On מרץ 26, 2007 at 10:18 am

    זכותו של המבקר להשוות דברים לדברים אחרים שהוא קרא ולשפוט את היצירה ביחס אליהם. נדמה לי שזו גם חובתו של המבקר

  • בנצי  On מרץ 27, 2007 at 1:19 am

    הרי ברור ש"היציאה בשאלה" עברה עם הקמת המדינה, ובטח עם הקמתה של תנועת ה.ל.ל שינוי מאוד משמעותי. בעבר ליציאה בשאלה היו השפעות אחרות לגמרי. העולם שאליו יצאו היוצאים היה שונה-עולם הדומה יותר לעולם הדתי…

    היציאה בשאלה בזמננו ואני אומר זאת כאחד שמלווה יוצאים בשאלה וכאחד שקרא לא מעט ספרים בנושא היא קשה ומסובכת בעיקר בשלב של המעבר וההשתלבות בעולם החופשי.

    שבתאי קור הוא יוצא נדיר, בעולם החרדי הוא לא סבל, ההיפך, הצליח שם. ככזה קל היה לו לתפוס את העולם החילוני כפי שהוא נתפס אצל בני הישיבות-וכך, מבלי שבעולם החילוני יעבור את הטיהור שבדרך כלל עובר בתקופת השינאה לעולם החרדי, הוא יוצא החוצה.

    לו היה הסיפור פשוט ולא מקורי, הייתי אני הראשון להכיר בכך, שכן כמלווה וכמתנדב בה.ל.ל יוצא לי לא מעט לשמוע סיפורי חזרה בשאלה. אלא שההיפך. לא זו בלבד שיש כאן מצב שונה מזה שהיה לפני שנים, אלא שיש כאן אדם יקר ומיוחד.

    אינני אומר זאת משום שאני מכיר את שבתאי (אף שאני מכיר אותו). אני אומר זאת משום שקראתי את הספר ולא הצלחתי להניחו מהיד. ספר מרתק וביותר ספר נצחי שישמש שולחן ערוך ליוצאים בשאלה, בטח אלו העוברים דרכינו בה.ל.ל

    על מקוריותו יעידו הרוחות המנשבות סביבו. הרבה יוצאים בשאלה כתבו ספרים. לא ראיתי עדיין ספר כזה שכמעט כל יוצא לשאלה שאני מכיר קרא ואהב אותו…

    וזה בעצם המבחן האמיתי לספר-אם הקוראים אוהבים אותו…

    בעניין ההשוואות, הן לא במקומן, לדעתי. לדעתי לא ייתכן להינות מהספר כסיפור בעוד "הדיונים" תופסים תשומת לב ומעוררים אנטגוניזים, יש להתייחס אליהם בדיוק במידה שהם משרתים את הבנת הדמות והלך רוחה – כך דעתי.

    ואגב אינני בודה זאת מלבי, זו גם דעתו של שבתאי כפי שהוא כתב אותה בפורום יוצאים בשאלה

    שלך
    בנצי

  • אזרח מופתע  On מרץ 30, 2007 at 4:22 pm

    שהביקורת יותר מוצלחת מהספר

  • זאב שביידל  On מרץ 31, 2007 at 11:30 pm

    אני חושב שהשאלה היא לא עם המחבר הוא אדם יקר, אלא אם הוא כתב ספר טוב. רומאנים זולים ואופרות סבון גם גורמות לאנשים להוזיל דמעה. האם זה מעיד על האיכות שלהם?
    ולגבי השאלה איזו דמות משתקפת מהספר- אתה מוזמן להחליט לבד
    חג שמח
    זאב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: