על נורמאלי, מקובל וראוי

הרשימה של נולי עומר עוררה לאחרונה מהומה רבה וגררה, בין השאר, את התגובה של אייל גרוס ושל טל איתן. באיחור אמנם, אבל נראה לי שכדאי להוסיף מספר מילים.

הייתי רוצה להציג כאן תפיסה שונה ומשלימה לזו שהציג אייל גרוס. התפיסה הזו הייתה התפיסה הבסיסית של תנועה ההומולסבית והיא נקראת התפיסה המהותנית. פירושה היא שתמיד היו ותמיד יהיו אנשים שבאישיות שלהם נמשכים לגמרי או בעיקר למין שלהם. כל מיני התפתחויות של התקופה המודרנית הביאו לכך שזהותנו "יצאה מהארון" ויכלה להודיע על עצמה בפומבי ואף לדרוש שוויון זכויות. על מנת להגיע לשוויון האזרחי המלא, לדעתי צריכים האנשים ההומולסביים לעבור 3 שלבים:

–         דה קרימינילוזציה. עצם ההתנהגות המינית ההומוסקסואלית הייתה בהרבה ארצות עבירה על החוק הפלילי. כמו כן, הומוסקסואלים לא יכלו להיות מועסקים בתפקידי עבודה רבים שכמובן לא היה להם דבר עם הנטייה המינית שלהם

–         דה- פתולוגיזציה. כאן אני חולק על טענתו של אייל. אחד ההישגים החשובים ביותר של התנועה ההומולסבית ההיסטורית היה כשהאיגוד הפסיכיאטרי של ארה"ב הוציא את הנטייה המינית ההומוסקסואלית מספר האבחון הפסיכיאטרי ( DSM). ההחלטה הזו- שאחריה באו החלטות דומות של האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, איגוד העו"סים , איגוד הבריאות העולמי ואף האיגוד הפסיכואנאליטי האמריקאי- הפכה למעשה את התפיסה של האנשים ההומולסבים מסוטים לחריגים לגיטימיים- בדומה לשמאליים וללבקנים

–         דה- מרגינליזציה. זמן רב נאלצו האנשים הם היו מרגישים שזה אומר שהם משתייכים בעצם לעולם התחתון. אף חלק מההוגים ההומוסקסואלים- לדוגמה ז'ן ז'נה- תפס את נטייתו המינית כקשורה לשוליים, להעדר הנאמנות ואף לגנבות. אך התנועה ההומולסבית, כפי שהיא התגבשה בשלהי המאה ה- 19 , דרשה הכרה בכך שהאנשים ההומולסביים הם אנשים נורמאליים לחלוטין. אני חולק לגמרי על התפיסה כאילו שנלחמנו את זכותינו להיות סוטים בשולי החברה. נלחמנו על להיות נורמאליים. נלחמנו על כך שלאיש אין זכות להוציא אותנו מחוץ לחברה. ובהחלט הוכחנו שאיננו מהווים איום על החברה ההטרוסקסואלית, לא מפוררים את הערכים שלה אלא מתנגדים בתוקף להתעללות הפסיכולוגית בנו שהיא מבצעת כאשר מכניסה אותנו "לארון".

שני השלבים הראשונים כבר הושגו במידה רבה מאד. השלב השלישי בעיצומו. לצערנו, החברה הישראלית הנטייה ההומולסבית נתפסת עדיין כמשהו של "שמאלנים בשיינקין", למרות שברור שאתה הכמות של ההומוסקסואלים שנולדים בשיינקין נולדים גם בקריות, בבאר שבע, בעפרה ובמאה שערים. יבוא היום וכל האנשים הללו ישתלבו באופן טבעי במקום מגוריהם , אך כרגע רובם עדיין בארון ברמה זו או אחרת.

וכאן בדיוק הבעיה אותה מעלה נולי. מה אנחנו רוצים- השתלבות חברתית או התגרות מהשוליים? לדעתי התשובה היא שאם רצוננו בהשתלבות, הרי שאנו צריכים להבין ששי דפוסים מסוימים של ההתנהגות המגדרית שנראים טבעיים ומושכים, ללא קשר לפוביות כאלה ואחרות. המושגים שלנו על יופי וכיעור מוטבעים בנו במידה רבה באופן ביולוגי. לכן אנו אוהבים לרוב גברים המתנהגים באופן גברי ( עם קצת קווים נשיים ) ונשים שמתנהגות באופן נשי ( עם קצת קווים גבריים). ובדיוק מהסיבה הזו גם גבר נשי מאד וגם האישה הגברית מאד דוחים אותנו ברמה האינסטינקטיבית. פעם כשהסביבה שלי עוד שכנעה אותי שכדאי להיות סטרייט, ניסו להגיד לי שאם אני אוהב מראה גברי, אולי כדאי לי להתחתן עם באדיבילדרית. זאת מבלי להבין שמה שיפה בגבר מגעיל באישה וכן ההיפך. העובדה שאני הומוסקסואל אינה משנה את מושגי האסתטיקה שלי, אלא מוסיפה בכיוון אחד אלמנט של המשיכה.
עוד מילה על הנושא של הגבריות והסטיריאוטיפ. כולנו יודעים שאם ניכנס לכל אתר היכרויות של הגייז נמצא שם ש- 90% מהאנשים בערך מחפשים "מראה גברי", "מראה סטרייטי" ( מה זה ?), אחד שלא נראה בקטע, לא נראה בכלל בקטע, לא נראה בכלל- בכלל בקטע, לא נראה בקטע לגמרי, סטרייט לוקינג, סטרייט אקטינג וכן הלאה. זה לא שום דיכוי. זו ההעדפה הטבעית של האנשים. אפשר להשתתף בצערו של הגיי הנשי מאד כפי שאפשר להשתתף בצערו של הגבר הסטרייט הנמוך, השמן והקרח. אך הצער הזה לא ישנה את חוקי הטבע וכדאי לצאת מתוך הנחה שאנחנו נצטרך להסתדר לפיהם ולא להיפך.

והמילה האחרונה על הביצ'יות. לדעתי חלק מהאנשים הגיבו בזעם על נולי מכירים את התופעה מקרוב. כל מי שמכיר את השיחות האוחצ'יות יודע כמה רעל מזוקק וטהור זורם בתרבות הזו, כמה אנשים שוחטים ורוצחים אחד את השני בשבט לשונם וכמה שזה יכול לפגוע. הרבה פעמים בא לי להגיד- עדיף שכבר ילכו מכות כמו גברים.  עדיף בוקס לפנים, פנס והשלמה מאלף דקירות קטנות עם מחט.

נחזור להתחלה. נכון שיש לתנועת ההומלסבית בארץ הרבה מה לעשות ולהשיג. אך ההישגים שכבר הגענו אליהם אינם מבוטלים בכלל. מול ההישגים הללו חשוב לא להתנהג בהתגרות לשמה, כאילו שלפני דקה יצאנו מהארון ולחקות דפוסים מגוחכים של ערסים שאפילו ערסים עצמם כבר לא מתנהגים ככה. בלעג סתמי על הסטריאוטיפים של אתמול אנחנו משפילים את עצמנו. בשילוב הידיים עם כל מי שאינו הומופוב מועד- ואני מאמין ש- 90% מהאנשים הם כאלה- נגיע אל המחר שיהיה טוב יותר לכולנו, סטרייטים כהומואים.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אייל גרוס  On אפריל 23, 2007 at 5:32 pm

    זאב
    אתה כותב כאן:
    "
    הייתי רוצה להציג כאן תפיסה שונה ומשלימה לזו שהציג אייל גרוס. התפיסה הזו הייתה התפיסה הבסיסית של תנועה ההומולסבית והיא נקראת התפיסה המהותנית. פירושה היא שתמיד היו ותמיד יהיו אנשים שבאישיות שלהם נמשכים לגמרי או בעיקר למין שלהם. כל מיני התפתחויות של התקופה המודרנית הביאו לכך שזהותנו "יצאה מהארון" ויכלה להודיע על עצמה בפומבי ואף לדרוש שוויון זכויות."

    סליחה, אבל אני הבעתי בדיוק תפיסה הפוכה לזו. עמדתי היא אנטי-מהותנות במובהק. ועל כך חלק מהדיונים שהיו לי כאן. עמדתי היא נגד הרעיון שיש דבר כזה שנקרא הומוסקסואליות שהוא טרנס-היסטורי או חברתי, וראה הדברים שכתבתי ביחס לדברי גיל באותו פוסט שלי. עמדתי היא שהקטיגוריה של הומוסקסואליות או הטרוסקסואליות היא הבניה חברתית שגם משפיעה על התשוקה שלנו. שעליית הקטיגוריה של מיניות במובן המודרני לא דיכאה איזו מיניות חופשית שהיתה קיימת קודם, אלא כמו שפוקו אומר, היא חלק מייצור המיניות במובן המודרני. שכשההומוסקסואליות יוצאת מהארון אז היא לא משתחררת ממערך המין אלא מכפיפה עצמה למערך המין. המצאת הסקסואליות המודרנית, ההטרו וההומו היא חלק מהדיכוי של ההומואים שסומנו כסוטים אך גם יצירת זהותם שאחר כך יוצאת מהארון. זו רחוקה מלהיות עמדה מהותנית, שכן היא שוללת בעקבות פוקו את הרעיון של הומואיות שמדוכאת ויוצאת לחופשי אלא במקום זה מבינה שמשיכה אל בני אותו המין או מין אחר שקיימת לפני השיח המודרני על מיניות אינה ניתן להמשגה במונחים אלו, ואין לתאר את מהפיכת השחרור ההומוסקסואליות כשחרור ממערך הכוח/מיניות המודרני אלא כמהלך – חשוב – בתוכו

    אשר לנקודת המחלוקת האחרת, הויכוח הוא לא על השתלבות בנורמלי או חריגות מהשוליים. הויכוח הוא על עצם הרעיון של הנורמלי כדכאני..

    הקונספט שלך שמה שיפה בגבר מכוער באישה וההפך כל כך בעייתי. יש הרבה מושגים של יופי והרעיון שהם מוטבעים בנו ביולוגים נראה לי מופרך. וכמובן שמושגי היופי השתנו לאורך השנים – מהנשים הלבנות מלאות ועגלגלות לנשים השזופות והרזות, והרי זה עניין חברתי לחלוטין. גם אידיאל היופי ההומואי משתנה עם השנים וכתבו על זה רבים. ויש נשים שאוהבים נשים בוצ'יות ויש נשים שאוהבים נשים פמיות ויש כאלו שאוהבים אוחצ'ות למרות כל מה שאתה אומר… יש כאלו שאוהבים שרירים ויש כאלו שאוהבים רזים, יש שאוהבים בהירים ויש שאוהבים כהים,
    ואשר לגיי הנשי בוא לא נשתתף בצערם. זה לא כמו להיות נמוך או קרח – וגם לגבי אלו לא צריך לעסוק בהשתתפות בצער אלא בהתנגדות לנורמות דכאניות – שכן זה – נשיות – התנהגות חברתית מגדרית ולא עובדה ביולוגית כמו היות אדם נמוך. אז איך אפשר לשים אותם באותה תיבה????
    וחוץ מזה,לכל כך הרבה מוסדות חברתיים אתה פשוט קורא
    חוקי הטבע????

  • זאב שביידל  On אפריל 29, 2007 at 10:24 am

    לאייל
    סליחה על האיחור בתגובה
    ראשית אני אכן מציג עמדה מהותנית לגבי הנטייה המינית כי היא בעיניי ההסבר הטוב ביותר למה שידוע לנו עד עכשיו בנושא. כמובן קיימת גם הבניה, אך היא נעשית על בסיס הקטגוריות שבבסיסן הן טראנס היסטוריות וטראנס חברתיות
    שנית, לגבי הדברים אליהם אנחנו נמשכים אתה מוזמן לראות את הפוסט שלי בשם "למי אנחנו נמשכים ולמה"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: