לנער שלא מצא את עצמו באינדקס

 

כמעט כל ילד שפותח ספר על התפתחות הילד והמתבגר יכול ללמוד מקריאה בו על השינויים הצפויים בגופו, על תהליך ההתנתקות מההורים והמעורבות בקבוצת בני גילו, על בדיקת הערכים שעליהם חונך וגם על כך שבגיל הזה מתחילים לגלות עניין במין, במין השני.

זו הגישה היסודית של רוב הספרים בתחום התפתחות המתבגרים, גם אלה שנלמדים היום בתיכון ובאוניברסיטה. רוב הגורואים של התפתחות הילד, וביניהם אריק אריקסון שהמודל שלו ממשיך להיות דומיננטי בתחום ובנג'מין ספוק, עוברים בשתיקה על האפשרות שהמתבגר עלול להתלבט בעניין נטייתו המינית. לכל היותר ייאמר למתבגר החש בתוכו שוני בלתי מוסבר ש"זה רק שלב שרבים עוברים אותו" ו"הכל יעבור ויהיה בסדר".

אם המתבגר רוצה לדעת על עצמו יותר מזה ואינו קורא אנגלית שוטפת, הוא יכול להיחשף לספרות המדעית העברית בנושא, דוגמת הערך "הומוסכסואליזם" באנציקלופדיה העברית או באנציקלופדיה הרפואית. מהספרים האלה הוא לומד שהוא סובל מסטייה ומחלה נפשית, שכל ההומוסקסואלים הם בעלי הפרעת אישיות שעוסקים במין מזדמן; שההפרעה הזאת מתפתחת בגלל צריכה מופרזת של אלכוהול או בשל העדר ההזדהות עם ההורה, ומעידה על אישיות נרקיסיסטית לא בשלה. פעמים רבות נער כזה גם לא יודע כיצד להציג את תחושותיו להוריו, מתוך חשש לתגובתם – חשש שמתברר פעמים רבות כמבוסס. ואם נוסיף לזה את העובדה שבגלל חסך קיצוני במידע פונה הנער ללמוד על החוויה ההומוסקסואלית במפגשים מזדמנים בגנים ציבוריים או בצפייה בסרטי פורנו, לא יקשה מדוע כה רבים ניסו לפנים לשים קץ לחייהם.

הזמנים משתנים. מטורים ב"מעריב לנוער", דרך הפורומים הגאים ברשת האינטרנט ועד להקמת ארגון הנוער הגאה והארגון חושן  עברה מערכת החינוך בישראל תקופה ארוכה. כיום, אתר השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך כולל דף מידע עדכני בנושא הנטייה המינית. מעתה, גם בני נוער שאינם רגילים בשפה אקדמית יכולים לעיין במקור עדכני ומסודר, ספרו של גיא שילה, "החיים בוורוד". שילה הוא פסיכולוג קליני שמשלב בספר מידע אקדמי עדכני בידע רב מהשטח, אשר מקורו בהתנדבות רבת השנים ב"ארגון הנוער הגאה" ועבודתו כקב"ן בצה"ל. הוצאת "רסלינג" פירסמה הפעם ספר שכתוב בצורה נהירה ויכול להיות שימושי לאוכלוסיה הזקוקה לו מזמן.

הספר מחולק לפרקים, שעוקבים אחר שלבי ההתפתחות הבסיסיים של הזהות ההומו-לסבית ותחנות היסוד העיקריות שבהן עובר הנוער הגאה הישראלי במהלך התבגרותו. שילה מתחיל בדיון בעצם המשמעות של המושג "נטייה מינית הומו-לסבית", שאינו טריוויאלי כפי שאפשר לחשוב, כיוון שהדעה שהומוסקסואל הוא בעצם גבר שרוצה להיות אשה עדיין נפוצה. נפוצות עוד יותר תפישות שקושרות את הנטייה ההומו-לסבית לאופן לבוש או שפת גוף מסוימת. הספר מסביר את משמעות המושגים ומוסיף דוגמאות מוחשיות מהמציאות היומיומית של הצעירים בגאים.

לאחר מכן מגיע התור לדון בקשיים הנפשיים של הנוער ההומו-לסבי ובסיכונים הקיימים בהתמודדות עם הנטייה המינית. המצוקה הנפשית כרוכה לא פעם במשאלות אובדניות, ולכן המודעות של ההורים ושל המורים והיועצים חשובה במיוחד. מכאן עובר הספר לדיון בהשתלבותו של הנער הגאה בתוך המסגרות ההטרוסקסואליות – האחת אוניוורסלית (בית הספר) והשנייה ייחודית לנוער הגאה הישראלי (הצבא). שילה מתאר הן את הקשיים שבהתמודדות עם המסגרת לפני הקבלה העצמית והן מקרים של חשיפת הנטייה המינית והשתלבות מוצלחת לאחר תהליך גיבוש הזהות ומציאת התמיכה החברתית הראויה.

לאחר מכן שילה חוזר מהדיון במסגרות ההטרוסקסואליות לקשרים של הצעירים הגאים בינם לבין עצמם, כולל הקשרים החברתיים והמיניות. גם בתחום הזה קיימים מיתוסים, חרדות ודעות קדומות רבות, גם בקרב הנוער הגאה עצמו. רבים מהם קשורים למחלות שמועברות מינית וגורמות להיסטריה, שבגללה עלול אדם להחליט להימנע מקשרים אינטימיים כלל, או לשאננות והתנהגות חסרת אחריות במקרים אחרים.

הספר מספק מידע חיוני גם בפרק הזה וגם בזה שאחריו, הדן במיעוט בתוך המיעוט ההומו-לסבי – הטראנסג'נדרים, אנשים החשים כי מינם הביולוגי שונה מזה של תחושתם הנפשית הפנימית. ההתמודדות במקרה הזה קשה במיוחד מבחינה נפשית, וגם לכך נדרש מידע מדויק ועדכני. הספר מסתיים ברשימה מפורטת של הספרות המחקרית הישראלית בנושא ההומו-לסבי וברשימת הארגונים הגאים בארץ.

עם כל העבודה הנהדרת של שילה ראוי לציין מגבלה בפרופיל הספר. ההתמודדות של האוכלוסייה ההומו-לסבית השייכת למגזרים שונים של האוכלוסיה הישראלית (ערבים, דתיים, חרדים, דרוזים, יוצאי אתיופיה, עולים מרוסיה, בני קיבוצים) מוזכרת בקיצור נמרץ או שאינה מדוברת כלל. ייתכן שהסיבה לכך היא ההשתתפות המועטה של בני האוכלוסיה הזאת בקבוצות של "ארגון הנוער הגאה", אך דווקא לקבוצות הללו המידע חשוב במיוחד. דגמים של יציאה מהארון שמתאימים לנער בגוש דן עלולים לא להתאים לנער בבאר שבע וודאי לא לנער בעופרה, שלא לדבר על בני ברק. במיוחד משום כך חשוב לתת מקום לסיפורים שלהם, ולו באופן אנונימי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמנואל  On נובמבר 24, 2007 at 3:15 pm

    הוא לא יפתח את הערך "הומוסכסואליזם" באנציקלופדיה העברית שכרכיה הרבים כנראה לכל היותר מעלים אבק בספרית הוריו (אם היא בכלל קיימת שם, והאמת שבמקרים של ערכים רבים שם זה חבל שזה המצב). הוא ייכנס לוויקיפדיה, ויראה שם מה כתוב בערך "הומוסקסואליות":
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA

    שם הוא יראה מיד את דגל הגאווה מצד שמאל, ויקרא ש:

    "הומוסקסואליות היא משיכתו המינית של אדם אל בני מינו (אטימולוגיה: הומו (זהה ביוונית) + סקס (מין בלטינית) = "מין זהה", "אותו מין").

    הומוסקסואל הוא גבר הנמשך בעיקר לגברים, ואינו נמשך כלל, או נמשך בצורה פחותה משמעותית לנשים.

    לסבית בהתאמה, היא אישה הנמשכת בעיקר לנשים, ואינה נמשכת כלל, או נמשכת בצורה פחותה משמעותית לגברים."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: