דאמבלדור וארון הקסמים

 

ילדי ישראל זכו למתנת חנוכה נכספת- התרגום העברי לספר האחרון בסדרת הארי פוטר. זמן קצר לאחר יציאתו של הכרך הסוגר בשפה האנגלית החליטה רולינג לשמח את אנשי הקהילה ההומולסבית מקרב קוראיה. כאשר נשאלה במהלך המפגש עם הקוראים בקארנגי הול על העובדה שמנהל בית הספר לקוסמים ואחד הגיבורים החיוביים הראשיים של הסדרה פרופ' אלבוס דאמבלדור אינו נשוי ולא כתוב דבר על קשריו הרומנטיים, היא אמרה שדאמבלדור- גיי, וזכתה למחיאות הכפיים הסוערות מהקהל. רולינג הוסיפה כי סיפור החברות בין דאמבלדור לבין הקוסם הצעיר גרינדבלד שמתואר בספר האחרון היא בעצם סיפור אהבה הומוארוטי. הקהילה ההומולסבית צהלה ושמחה על יציאתו של הגיבור הספרותי מהארון. הכנסייה הקתולית, מצדה, מצאה לה סיבה נוספת להכריז על ספרה של רולינג כראוי לנידוי. השאלה היא מה עלינו לעשות עם כל הסיפור ?
 
ראשית, עלי לציין כי הוצאתו של דאמבלדור מהארון נראתה לי מלאכותית ביותר. עצם העובדה שהיה צורך "להדגיש" את נטייתו המינית של דאמבלדור מעידה על כך שלא ניתן היה להבין את הדבר מהטקסט עצמו בשום אופן.  ככלל, אחת החולשות בכל הספרים של הסדרה היא שרק חלק מגיבוריה ( כנראה אלו שנבחרו מראש כאילוסטרציות לסיפורי האהבה) מצוירים כאנשים בעלי עניין באינטימיות. כל היתר- למשל פרופסור מינרבה מק'ג'ונגל , פרופסור סליזהורן וגם רוב התלמידים בני גילו של הארי- מצוירים בספר כיצורים א- מיניים לחלוטין. אם הידידות בין דאמבלדור לגרינדבלד אמורה להתפרש כסיפור אהבה, באותה מידה ניתן לפרש את דמותו של הקוסם הרע וולדמורט כדמות זואופילית, כיוון שהיצור היחיד אליו וולדמורט מגלה זיקה רגשית כלשהי הוא נחש הענק נגיני.
 
אך יותר ממה שה"חשיפה" של רולינג את דאמבלדור אינה משכנעת ומלאכותית, היא מיותרת. כל הספרים בסדרת הארי פוטר עוסקים הרבה ( יש שיגידו יותר מדי ובצורה שמתחילה להעיק בשלב כלשהו) בנושא של קבלת השונה והאחר. זה מתחיל מהיחס של הקוסמים אלו בני האדם שאינם קוסמים ( המוגלגים), ממשיך ביחסים הסבוכים בין הקוסמים טהורי הדם ובין אלו שדמם "טהור" פחות ונמשך ביחס אל "קבוצות השוליים" השונות בתוך עולם הקוסמים- הקנטאורים הגאים שנמצאים על תקן של אוכלוסיית הילידים הבזה ל"אימפריאליזם" האנושי, גמדוני הבית- המיעוט המדוכא והמופלה לרעה שמנוצל בתנאי העבדות המחפירים, הגובלינים שלעיתים מנצלים את עובדת היותם מיעוט באופן ערמומי ומניפולטיבי וכלה בחיות הקסם הנכחדות המשמשות מושא למאמצי השימור של יערן טוב- הלב האגריד. מי שרוצה לתור אחרי מסרים של קבלת האחר אצל רולינג יימצא די והותר מהם. אין צורך מיוחד ב"לחשוף" דמות הומוסקסואלית דווקא כדי ללמוד את שיעורי הסובלנות הנדרשים.
 
ועוד דבר. הציבור ההומולסבי היה ובמקומות רבים הנו קורבן לאפליה וזה מעט פאטתי ונדוש לומר שיש להילחם באפליה בכל התוקף בכל מקום שמגלים אותה. עם זאת, לשם כך אין צורך בהוצאות מהארון המלאכותיות. יש טעם לפגם בשמחה יתרה סביב יציאה מהארון של כל חצי סלבריטי ורבע אמן. כן , אני יודע, הנוער ( וכולנו ) זקוקים למודלים, אך בשנת 2007 יש להומואים ולסביות בארץ ובעולם מספיק מודלים הראויים להערכה שאינם זקוקים להוצאה מהארון. אין טעם לערוך רשימות מלאי של ההומואים המפורסמים כשאפשר פשוט לחיות. וגם ליהנות מספר טוב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: