על סובלנות ופראנויה

 

הלל וייס

למדתי ממוריי ורבותיי כי קיימים מספר סוגים של אנשים איתם מוטב שלא לבוא בוויכוח. ואלו הם : פונדמנטליסטים דתיים, מרקסיסטים, פסיכואנאליטיקאים, פוסט מודרניים וסכיזופרנים פראנואידיים. הצד השווה לכולם זה שמדובר באנשים שמאמינים בתפיסות שונות שאין להן אחיזה במציאות. הם לא מוכנים לקבל כל ביקורת על גישתם או לבחון אותה באופן ביקורתי ולכן כל נימוק נגד גישתם הופך מניה וביה למחזק את תפיסתם.

נזכרתי בעצה הטובה הזו כשקראתי את ה ראיון  עם הפרופ' הלל וייס שהתפרסם באתר "גוגיי". כתב האתר ראיין את וייס בעקבות הגשת כתב האישום נגדו, על שני אירועים של הסתה לאלימות, אחד מהם כלפי מצעד הגאווה הירושלמי, כאשר וייס אמר שכל מעשה כשר על מנת לטאטא את המצעד מעיר הקודש, כולל מעשה קנאות כמו של פינחס הכהן.

האמת היא שאין לי הרבה מה לענות על הראיון הזה. וכי מה אפשר לענות לבן אדם שמאמין כי הוא נאבק נגד מאפיה הומוסקסואלית בינלאומית שמאחדת בתוכה את ההומואים והלסביות, את הפמיניסטיות, את התקשורת העולמית כולה, את מערכת בית המשפט, את צה"ל ואת ברק אובמה- וכולם נגד הלל וייס וכולם באים להרוס להחריב ולקעקע את כל עולם המושגים והערכים ואת כל אשר קדוש ויקר לכולנו ! זה בערך כמו להסביר לאוסמה בן לאדן שאין באמת קשר יהודי עולמי. או להסביר לסכיזופרן שהמוסד לא באמת בעקבותיו.

האמת היא שהזרם הזה של האסוציאציות החופשיות די מאפיין את הלל וייס. במאמר שהוא כתב לא מזמן לעיתון "נקודה" הוא היה צריך להתייחס לשירה הדתית הצעירה, בתור מרצה לספרות. אמרנו ספרות, נכון? אך הלל וייס היה צריך על הדרך לתת גם בעיטה הגונה לפמיניסטיות, למועצת יש"ע, ואיך לא- למצעד הגאווה. זו לא פליטת פה. זה אופי.

זה לא שחלילה אני מנסה להגיד שהלל וייס הוא סכיזופרן אמיתי ובשל כך הוא פטור מאחריות לדבריו. הוא בהחלט אדם שפוי ( במובן המצומצם מאד של המילה ) ולכן גם מנסה לפרש את דבריו בצורה שלא קשורה למובן שלהם ( לפחות בתור פרופסור לספרות היינו מצפים ממנו להיות מודע למשמעותם של המילים). כשהוא אמר שצריך להשתמש במעשה כמו של פינחס הוא כמובן " לא התכוון", כשהוא אמר שצריך לתלות את המג"ד של חברון הוא גם "לא התכוון" וחוץ מזה הוא התנצל ועל החיילים הוא לא אמר שהם נאצים בכלל ( נכון, הוא אמר  שהם גרועים יותר מהנאצים ). ובכן, מדובר באיש מטורף והזוי, אבל שפוי ואחראי לדבריו.

ועכשיו יש האומרים שמן הראוי שהאחריות תהיה פלילית, בשל איומים והעלבת עובד ציבור. אינני משפטן, אך הסעיף של "העלבת עובד ציבור" בחוק נראה לי ארכאי, במחילה מכבודו של עובד הציבור. החוק הזה יוצר דירוג שלפיו חמור יותר להעליב אדם במדים ( כלשהם) מלהעליב סתם בן אדם. לחוקים שבהם חייו או כבודו של פקיד מדינה יקרים יותר מאלו של אזרח פשוט יש מקום אולי בקודקס של חמורבי, אך לא במדינה מתוקנת ב- 2008.

ומה עם האיומים? מצטער, אבל אני מסרב להיבהל מהם. אם מישהו מספיק סהרורי ומטורף כדי לדקור מי מהצועדים במצעד הגאווה הירושלמי, הוא יעשה זאת עם או בלי דבריו של הלל וייס. בשביל זה יש משטרה. ובשביל זה יש גם את הנכונות שלנו כאזרחים להגן על עצמנו. אנחנו אזרחים שווי זכויות וחובות בישראל 2008. מאבקינו ממשיך, והוא נותן לנו את האפשרות לבטא את עצמנו על ידי הפגנות. לא הלל וייס נתן לנו את הזכות הזו ולא הוא ייקח אותה מאיתנו. מה שכן, היה והלל וייס יופיע מול בית המשפט ( שהוא באופן עקרוני כלל אינו מכיר בסמכותו ) ויישפט, הוא יהפוך מדמות שוליים ביזארית, צרחנית והזויה, מעין גרסה אקדמית לליצן החצר ה"רב" יוסף בא-גד  לקדוש מעונה. אנחנו נצטרך לספוג את ההבעות המיוסרות שלו, את המלל האסוציאטיבי האינסופי שלו – וקרוב לוודאי שלבסוף הוא יקבל עונש סמלי ואנחנו ניענש בחשיפתו חוזרת ונשנית בטלוויזיה בתור הצדיק העולה על המוקד.

ואני חייב להגיד שאיני חושש מהלל וייס לא רק מפני הידע שלי בהגנה העצמית. אלא בגלל שבראיון ההזוי שלו הוא חושף במלוא העצמה את הנתק הקשה שלו מהמציאות. הוא ממשיך להזות בהקיץ ולטעון שנטייה הומוסקסואלית זה טרנד אופנתי המתקיים באזורים שונים של תל אביב. אין לו מושג שהומוסקסואלים ולסביות, ביניהם דתיים,  יוצאים מהארון בכל מקום ובכל ציבור, כולל אוניברסיטת בר אילן בה הוא מלמד והיישוב אלקנה, בו הוא מתגורר. הוא מפציר בצבא שלא לגייס הומוסקסואלים, כאשר הזמר הפופולארי בקרב המתגייסים החדשים הוא עברי לידר. הוא מפציר באנשי הציבור להסתייג מהומוסקסואלים, כאשר רובם המוחלט ( להוציא אנשי ש"ס ) מסתייגים דווקא מההומופוביה. לאחרונה אף התברר שהופעות הומופוביות נמרצות קודמות לעיתים לפתיחה של תיקים פליליים בתחום שבין אדם לחברו וחברי הכנסת חוששים מעין הרע. הקהילה הגאה בישראל זוכה לניצחון אחרי ניצחון.

והיא זוכה להם לא בגלל הקשר הקונספירטיבי עם ברק אובמה ובית המשפט העליון. וגם לא, כפי שניסה לטעון טל איתן, כי אנחנו מפרקים את מוסדות החברה הקיימת. אלא כי פשוט אנחנו בני אדם. רגילים ושגרתיים מאד. זהותנו היא חלק מהטבע האנושי האוניברסאלי שלעולם כולל אחוז מסוים של אנשים שאהבתם לבני מינם.  וככל שאנחנו יותר נחשפים לסביבתנו הקרובה – יותר אנשים מכירים אותנו ומקבלים אותנו כפי שאנחנו . כך זה עובד בכל חברה וגם בחברה דתית. ואם אנחנו נמשיך ונתמיד ונעסוק בזה- נמשיך לראות הישגים. ואני גם בטוח שההצלחות הממשיות שלנו יציקו להלל וייס הרבה יותר מהרדיפה אחריו עם כתב האישום. בואו נראה אותו כפי שהוא- איש הזוי, היסטרי ובסך הכול מסכן.  זה בטח קשה לחיות בעולם שבו אתה הצודק היחיד וכל העולם רודף אותך ונלחם בך.
 
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יהונתן  On אוגוסט 19, 2008 at 10:28 pm

    אכן, שפוי במובן המצומצם ביותר של המילה 🙂

    תמיד אני תוהה לגבי פרופסור כזה, איזה ערך יש למשנתו המדעית. הרי לא מדובר בפרופסור לפיזיקה, שהגיגיו על הקווארקים עשויים להיות מנותקים לחלוטין מתפיסות חברתיות. ספרות היא מדעי הרוח ואפילו קרובה קצת למדעי החברה. מה אדם כזה יכול לתרום לה?

  • חנה בית הלחמי  On אוגוסט 20, 2008 at 8:42 am

    כי התופעה עמוקה, מעמיקה והלל וייס אינו בגדר חלאה חד פעמית אלא מייצג של תופעה ומגמה.
    כתבתי עליו, אגב, לפני שנה:
    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-24036-00.html?tag=08-42-07

  • אזרח.  On אוגוסט 20, 2008 at 11:01 am

    בדת הקלקלה.פונדמנטליסטים קלקליים אלה ,לא יתנו לשום דבר לערער את אמונתם הדתית-קלקלית.

    http://www.kibbutz.org.il/hazan/eco-dror_reshef.doc

    "במסע אחר הצמיחה הכלכלית, אומצה האידיאולוגיה של שוק חופשי ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. לשיטתה, כסף הוא המדד היחיד לערך. דרכיה מקדמות קווי-מדיניות המעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו באופן בו יקשה עלינו יותר לפתור את בעיותינו הקיומיות ביותר. ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה." (דיוויד קורטן, 1995) [1]

    בדיוק כמו שכתבת:

    הם לא מוכנים לקבל כל ביקורת על גישתם או לבחון אותה באופן ביקורתי ולכן כל נימוק נגד גישתם הופך מניה וביה למחזק את תפיסתם.

    באשר להלל וייס,איני חולק על מה שכתבת.

  • זאב שביידל  On אוגוסט 28, 2008 at 12:23 pm

    התנצלות בפני המגיבים היקרים
    מספר ימים לא ניתן היה להזין תגובות באתר
    ליהונתן- הלל וייס הוא חוקר חשוב של עגנון. הדבר כמובן אינו משליך על הערך של דעתו בכל נושא אחר.
    לחנה- אני ממשיך לחשוב שמדובר בדמות הזויה
    לאזרח- המאמר אינו עוסק בנושא של השוק החופשי. בגדול ראוי לבחון את הנושא כפי שבוחנים כל נושא אחר, בביקורת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: