פגישת טיפול

 

 

 

חדר. מטפל יושב בכורסה. נכנסת המטופלת
המטפל: שבי בבקשה
המטופלת: כן, תודה ( מתיישבת )
–         מה שלומך ?
–         ככה… בחרדה. וסתם תסכול.
–         אני שם לב שזה קורה לך סביב ימי הולדת. זה נכון?
–         כן … יש בזה משהו.
–         תוכלי לפרט בבקשה? למה זה קשור אצלך?
–         אני חושבת על עצמי… כמה בעיות… בגילי אני עוד עסוקה עם דברים…
–         עם איזה דברים ?
–         גבולות… בגילי כבר אמורים להיות גבולות , לא ? עם זהות של עצמי… אני מרגישה כמו מתבגרת.
–         ומה את באמת ?
–         אני אישה מבוגרת מאד.
–         זה מרץ של אישה מאד מבוגרת ?
–         ( מחייכת ). טוב. אני צריכה להתבגר מתישהו, לא ?
–         את חוששת שהזקנה תשכח אותך ? תאמיני לי, שזה יבוא כשזה יהיה נכון. בינתיים את צעירה מאד. שישים ואחת זה לא גיל היום. על הנושא של הגבולות והזהות דיברנו הרבה, אנחנו יודעים שזה אישיו אצלך. סיכמנו שצריך זמן ושזה לא תלוי רק בך, בסופו של דבר… יש משהו חדש ?
–         לא יודעת… איכשהו מרגישה שהמצב הכללי על הפנים.
–         טוב. בואי ננסה לבדוק את זה ביחד. את בטיפול שלי כבר הרבה זמן, התיק פה, יש לנו את הפרספקטיבה. נתחיל?
–         כן.
–         אז בואי נתחיל מהתחלה: מה מצב הביטחון האישי שלך לעומת מה שהיה לפני ארבעים שנה נגיד ?
–         ( חושבת ) שינוי עצום לטובה, למען האמת. עדיין לא הכול מושלם אבל.
–         ( עם אירוניה בקולו ) גברת, את יודעת איפה יש מושלם ?
–         כן… אבל השיפור קיים
–         אז רשמנו "הביטחון השתפר מאד". נמשיך. הבריאות?
–         מערכת לא רעה… מתפקדת בלי עין הרע. אפשר לשפר אבל…
–         ואיך ביחס ללפני ארבעים שנה?
–         אי אפשר להכיר
–         יפה ! בואי נמשיך. איך הבית ?
–         עומד ויציב. קשה לקנות חדש אבל.
–         רע לך בישן ?
–         האמת שלא… סתם רוצה לקנות חדש
–         בסדר. מצב הדיור מצוין, ויש תיאבון בריא לעוד. נמשיך. חינוך ?
–         אוי זה נורא… ילדים מתחצפים…
–         כולם? כל הזמן?
–         לא, ברור שלא… האמת שהם גם יודעים המון… והם מה זה מתוקים…
–         נרשום : " חינוך – היעד החשוב להמשך ". תרבות ?
–         האמת שיש התפתחות יפה. היום אני מקדישה לזה הרבה יותר. מלא ספרים חדשים, הצגות, סרטים, לא מספיקה לראות את הכול.
–         "תרבות : הישגים עולים על הציפיות". הלאה. מערכות היחסים שלך?
–         ( מסמיקה )
–         מה קרה?
–         חזרתי אליו….
–         למי ?
–         להוא… שהיה לפני כמה שנים…. סיפרתי לך עליו ואמרתי שאני מתלבטת
–         לאהוד או לבנימין ?
–         אה נכון… שניהם היו… אז בנימין. אהוד בא יחד איתו אבל.
–         הבנתי… מה גרם לשינוי?
–         הוא אומר שהוא התפתח ולמד דברים.
–         ומה את אומרת ?
–         אני אומרת שנראה.
–         נכון. בן אדם אומר שהוא למד בואי ניתן לו צ'אנס. נישואין קתוליים זה לא.
–         ( מחייכת ), כן, הוא לא ממש טיפוס קתולי.
–         את מרוצה עכשיו ממנו ?
–         בינתיים כן. התאכזבתי בעבר. הפעם חשבתי שאולי בכלל ארצה אישה… אל תחשוב שאני…
–         את יודעת שזה לא משנה לי, כל ההגדרות של "סטרייטית" או "לסבית". זה מה שאת מרגישה שנכון לך. עם ההיא, עם גולדה,  הייתה לך מערכת לא משהו כי רצית דמות של  אימא. וקיבלת אימא. היית פחות בוגרת. התבגרת. צברת ניסיון. למדת. היום את במקום אחר.
–         אתה חושב?
–         תסתכלי רגע על עצמך. תראי כמה דברים יש לך לחגוג. תנסי לא לקטר יום אחד. תרגילים של חשיבה חיובית שנתתי לך את זוכרת? תעשי אותם יום אחד לפחות. תיהני קצת עם עצמך. את אישה צעירה ויפה. יש לך המון דברים בחיים. תני לך יום אחד בכייף.
–         ( מחייכת ) תודה לך. אני מרגישה קצת פחות חרדה. אתה הולך למנגל היום?
–         לא, אני צמחוני.
–         ( צוחקת ) מה זה… אתה ישראלי אתה ?
–         דווקא כן… יום הולדת שמח, יקירתי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ימי הולדת  On אוגוסט 14, 2011 at 1:02 pm

    היי. אהבתי. ובצדק! כולנו פשוט חייבים לחשוב כך. עכשיו עם כל יום הולדת אני אחשוב כמה עברתי וכמה דברים שעברתי אני צריכה לחגוג, על מה התגברתי, איפה השתנתי.. וזה נותן תחושה חיובית!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: