כמה אבא צריך ?

תגידו מה שתגידו- נושא של הורות גאה עדיין נושא לא קל. באמת שלא. כבר קרה לי כמה פעמים שחברים, שהם באמת-על-אמת-באמת לא הומופובים אמרו לי: " תשמע, אנחנו מבינים שאתם כאלה, ואתם אוהבים אחד את השני ושיהיה לכם רק בטוב. אבל … אתה יודע… להביא ילדים למסגרת כזו… כשמראש ברור שאין אבא או אין אימא…חשבתם מה זה יכול לעשות להם?" אחת השערוריות בכוס מים האחרונות בקהילה הגאה בישראל- פיטורין של פרופ' ירוחם לויט מאונ' באר שבע- היו בדיוק סביב הנושא הזה. " מה זה יעשה לילדים"?

ובאמת – מה זה יעשה ?

התשובה הנפוצה לשאלה הזו תתחיל לצטט חוות דעת של ארגונים מקצועיים רבים התומכים בהורות גאה. הבעיה של כל חוות הדעת האלו- שכבודן במקומן מונח- הוא שהן מבוססות על בסיס נתונים קטן ולא מייצג. נכון להיום, ניתן לומר שעל הורות לסבית יש לנו מידע מסוים שמספיק לקצת מסקנות- ועל הורות הומוסקסואלית עדיין אין מספיק ידע.

אבל ניתן לשאול את השאלה מזווית לגמרי אחרת. את זאת עשו שני חוקרים – טימוטי ביבלרץ וג'ודית סטייסי- בגיליון של כתב העת הנחשב ביותר בתחום של חקר המשפחה- Journal of Marriage and Family. הזוג הזה כבר עורר סערה ב- 2001 כשפרסם סקירה שהתייצבה כנגד אחת הטענות המקודשות ביותר בחקר ההורות הגאה דאז- שהורות חד מינית אינה משפיעה על ילדים כלל. ביבלרץ וסטייסי טענו הפוך- שכן קיימת השפעה מסוימת של הורות חד מינית על הילדים, שזו השפעה דווקא חיובית ושדווקא הניסיון להגיד "הילדים שלנו הם בדיוק כמו ילדים של סטרייטים" הוא זה שמעיד על הצורך שלנו "להתיישר" על פי הנורמה המקובלת. המאמר עורר הרבה תגובות ודיונים.

כעת המחברים בחרו יעד שאפתני לא פחות – לנסות להשיב לשאלה מה המגדר של ההורה בכלל עושה לילד. ראשית, מתברר שהנושא נחקר מעט מאד. למשל, המחברים לא מצאו אף מחקר שמשווה הורות חד הורית של גברים ונשים ! אף לא מחקר אחד לרפואה ! מה שאומר, למשל, שכשאומרים לנו : " אתם לא יודעים מה זה עלול לעשות לילד" התשובה הפשוטה היא : " גם אתם לא יודעים". ברם, ביבלרץ וסטייסי בכל זאת החליטו לעשות את העבודה הטובה ככל שניתן ולהגיע לכל החומר המחקרי הקיים שיעזור לנו להבין את השפעת מגדר ההורה על הילד. להלן- מבחר נתונים מהמאגר שלהם.

– נתחיל משתי אימהות. מסתבר שאימהות מכל סוג- סטרייטיות ולסביות, ביולוגיות או לא- תמיד מבלות יותר זמן עם הילדים מאשר אבות מגל סוג. נשים- אימהות מכל סוג נוטות יותר לחלוקת עבודה שוויונית בבית וזוגות נשים מצליחות בזה כנראה יותר מכולם. לכן הסיפוק מההורות אצל הלסביות הוא הגדול ביותר. נשים תמיד טובות יותר מגברים ביכולות הורות. הן גם פתוחות יותר עם הילדים- לסביות שעושות הפריה מלאכותית משתפות בזה את ילדיהן יותר מנשים סטרייטיות שעושות הפריה. זוג אימהות משחק יותר עם הילדים ומעניש אותם פחות מזוג סטרייטים. יתרה מזאת, זוג לסביות שרק אחת מהן אימו הביולוגית של הילד עדיין מראה יכולות הורות טובות יותר מזוג סטרייטים ממוצע כאשר שני ההורים הם ביולוגיים. מי אמר שהמגדר לא חשוב? המגדר, מסתבר, לוקח בגדול, אפילו מול הזיקה הביולוגית. אימא יש רק אחת… ועוד אחת. ברם, מסתבר שלא הכול מושלם גם בזוג נשים. כך, נראה כי הורות לסבית משחררת יותר את הרוך הנשי, אך גם מצריכה יותר התערבות "גברית" בעניין של הצבת גבולות. לסביות יותר מציבות גבולות לילדים מאשר נשים סטרייטיות, שבונות על זה ש"אבא יעשה את העבודה" ולכן גם מסתכסכות עם הילדים יותר. עם ובלי אבא זה בכל זאת לא אותו דבר. בנוסף, המצב שבו רק אימא אחת היא ביולוגית כנראה מוביל גם לקונפליקטים בתוך הזוגיות וגם לסיכוי גדול יותר לפירוק שלה. מה גם שרוב המדינות עדיין לא מכירות עד הסוף במשפחה חד מינית.

– ומה קורה אצל שני אבות? מתוך מעט מאד ולא מספיק חומר שיש לנו, נראה כי קיים כאן פרדוקס מעניין. בעוד שזוג נשים, כפי שראינו, מביא לזוגיות "מנה כפולה" של נשיות, זוג גברים לא מביא "מנה כפולה" של גבריות. ברמת ההורות ה"נשית"- הרכה והמכילה אך גם שוויונית- זוגות גברים נמצאים באמצע בין זוגות סטרייטים לזוגות נשים. יוצא מן הכלל אחד הוא ענישה פיזית של ילדים- זוגות גברים עושים זאת הכי פחות מכולם, גם פחות מזוגות נשים ! בסגנון הורות, מסתבר שגברים גייז קרובים ביותר ל… נשים סטרייטיות, כולל העדר היסוס לקרוא לעצמם "אימהות". יש עוד דבר שמאפיין הורים גאים- בעוד שלסביות מגלות העדפה ברורה לבנות, גייז מגלים העדפה מסוימת- יותר מלסביות אך פחות מסטרייטים- לילדים בנים והם עובדים יותר ומרוויחים יותר מאימהות לסביות- אך פחות מאבות סטרייטים. בקיצור- גבר הומוסקסואל שהחליט להיות הורה מאתגר את מושגי הגבריות והאבהות המקובלים על כל צעד ושעל, יותר מאימא לסבית !

– ומה קורה עם הילדים? כפי שכבר למדנו, לרוב אין הבדל בין ילדים של זוג נשים לילדים של זוג סטרייטים וכשיש- לרוב הם לטובת הראשונים. לגבי המגדר- התברר שבנים שגדלו ללא אב ( זוג נשים או אם חד הורית ) נמצאים במדד זהה לגבי גבריות מול חבריהם שגדלו אצל זוגות סטרייטים, אך במדד נשיות גבוה יותר מהם ! בנים שגדלו אצל זוגות נשים היו יותר סובלניים כלפי גילוים חריגים של מגדר, אך לא היו נשיים יותר. לעומת זאת, בנות שגדלו אצל זוג נשים היו נשיות יותר ופחות התעניינו בתחומי עיסוק גבריים. השפעה של הורות חד מינית על נטייה מינית לא ברורה- כרגע לא רואים הבדל משמעותי, אך צריך יותר נתונים כדי להגיד משהו מבוסס יותר.

– סטרייטים חד הוריים. מובן שאימהות חד הוריות מבלות יותר זמן עם הילדים מהאבות החד הוריים ( לא כולל עיסוק בספורט ) ונענות יותר לצרכים שלהם. גם לא רואים שלאב יש יותר תפקיד בהטלת משמעת- ילדים עם אב חד הורי לא גדלים להיות ממושמעים יותר. אב חד הורי נוטה להיות, בכל אופן, יותר זמן עם הילדים מאשר אב נשוי- שהוא האלוף בהיעדרות מהקשר עם הילדים. מה שקורה, באופן פרדוקסאלי, זה שלעיתים קרובות דווקא בגלל הגירושין וחוסר היכולת להתראות בצורה סדירה עם הילדים , אבות חד הוריים מגלים רצון רב יותר בקשר ומבלים עם הילדים יותר זמן.

אז מה כל זה נותן לנו ביחס לשאלה איזה סוג משפחה טוב יותר לילד? לעת עתה ניתן להתנסח ככה: " לאור מיטב הידע המחקרי הקיים היום, המשפחות שיש בהן לפחות שני הורים מחויבים ומתקשרים הן הטובות ביותר עבור הילדים".
כשההורה מהמין השני לא באופק- על הראשון להשקיע יותר ולשחק תפקיד גם של השני. לכן לשאלה "מה המין של ההורה עושה לילד" התשובה הנכונה היא :" זה תלוי בהורה ובילד, ולא במין של ההורה". פרופ' ירוחם לויט- לתשומת ליבך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביעד י' הולנדר  On ספטמבר 7, 2010 at 8:55 am

    זאב היקר,
    הסיכום הסופי, שהטוב ביותר עבור ילד הוא שיהיו לו הורים טובים, הוא בוודאי ניסוח שיהיה מוסכם ומקובל על כל הצדדים בויכוח. השאלה היא לגבי ברירת המחדל, דהיינו האם באופן כוללני (! ושוב, בוודאי שיהיו יוצאים מן הכלל) הורות חד מינית טובה לילדים או לא. בהנחה, וזוהי הנחה בלבד, שלילד טוב לספוג הורות 'גברית' ו'הורות' נשית, ובהנחה שרוב בני האדם בעלי תכונות גבריות הם גברים ורוב בעלי האדם בעלי תכונות נשיים הם נשים, ניתן להסיק שרוב הסיכויים להורות מאוזנת נתונים לזוגיות דו-מינית, ולא לחד-מינית. לכן, הטענה שיש להעדיף הורות דו-מינית סבירה, ובלבד שאתה סובר שטוב לו לילד כשיהנה מתכונות הוריות דו-מיניות.
    השאלה אם כן עוברת להיות שאלת החריג: האם על החברה לחוקק, ואף לעודד, התנהגות שבדרך כלל אינה טובה (גם אם לא רעה), אך בחלק מן המקרים היא טובה? שאלה זו אינה מיוחדת לשאלת ההורות החד-מינית.
    הבה נתמודד עם שאלה זו בתחום אחר: רוב הנהגים אינם שולטים במכוניתם כשהם נוהגים במהירות של 150 קמ"ש. לעומת זאת, המיעוט (שיאנו קטן כלל וכלל) יכול ליהנות מהיתר נהיגה שכזה. האם על החוק להתיר את הנהיגה במהירות זו, לפחות למי שמעריך שהוא בעל יכולת נהיגה כזו? זאת ועוד, האם זה רע להרביץ לילדים כדי לחנכם? נניח שבדרך כלל כן, אך האם ניתן להוכיח שבמיעוט המקרים המכות לא יועילו לחינוך הילדים? האם אין ילדים שטבעם הוא כזה שבדינמיקה בינם לבין הוריהם (ובכלל זה תכונות ההורים) הכלי היעיל ביותר לחינוכם יהיה הכאתם? בהנחה שיש מקרים כאלה, האם על החוק להתיר זאת? אולי עליו לעודד הכאה במקרים כאלה? מי אמור להחליט מהם המקרים בהם חובה להרביץ לילדים? האם נמנה לכך וועדה? האם נסמוך על ההורים?
    המתנגדים להורות חד-מינית סבורים שבדרך כלל, דגש על הכלל, היה עדיף לילדים שכל אחד מן ההורים יחבור להורה מן המין השני ובכך ייטב לילד.
    הסוגיה סבוכה, והזמן קצר, ובעל הבית דוחק, ובקיצור רציתי רק לטעון שהטענה כי המחוקק הדואג לכלל צריך להתחשב בנתונים הכלליים, ואל לו לחוקק את החוק הכללי על פי נתוני המקרים החריגים (גם אם החריג גדול) נראית סבירה ביותר, והציניות כלפיה אינה ראויה. האיזון הראוי בין צורכי הכלל, ובנידוננו בין כלל הפרטים (שהרי הילדים ה'נפגעים', או לא, הינם פרטיים), לבין צורכי הפרטים, הינה שאלה משמעותית ואופפת את קיומנו הציבורי, ואין לדון בו בהקשר אחד במנותק מן ההקשר הכולל.
    כתיבה וחתימה טובה,
    אביעד

  • אביעד  On ספטמבר 11, 2010 at 8:54 pm

    היי זאב! היה לי מעניין מאוד, כרגיל, לקרוא את הפוסט שלך, ולמדתי ממנו כמה נתונים שלא הכרתי – התור מישהו שמגדל ילדים עם בן זוגו, היתה לדברים רלוונטיות יתרה בשבילי. בכל אופן, כמה הערות: ראשית, אני חושב שהשימוש שלך במילה "תמיד" אינו מתאים כאן – כשאתה כותב "נשים תמיד טובות יותר מגברים ביכולות הורות", האם הכוונה ש*כל* אישה, לא חשוב איזו, תמיד תהיה הורה טוב יותר מאשר *כל* גבר שהוא? ודאי שלא. אני גם מרשה לעצמי לפקפק במדדים שבודקים "יכולת הורות" – מי מגדיר מהו הורה טוב? מספיק להשוות את מושג "ההורה הטוב" של ימינו לזה ששרר בכיפה לפני ארבעים שנה, שמונים שנה או מאה וחמישים שנה. בעוד ארבעים שנה ודאי יתייחסו לכל מיני אמונות טפלות שלנו בנושאי הורות בסלחנות מהולה בלגלוג. למשל, האם העובדה (לצורך העניין אקבל את הממצאים הללו כעובדות) שנשים מבלות ("תמיד") יותר שעות עם הילד בהכרח הופכת אותן להורים טובים יותר? אולי מעל מכסת שעות מסוימת זה בכלל מזיק לילד ולהתפתחותו כאדם עצמאי? אולי יותר מדי שעות זה כבר "הורות חונקת"? מי יודע? והעובדה שנשים לסביות חולקות פרטים אינטימיים עם הילדים עושה לאחרונים טוב או רע? אפשר לבדוק דבר כזה בכלל? חלוקת תפקידים שוויונית בזוגיות היא דבר חיובי מאוד, בדרך כלל, אבל האם היא בהכרח הופכת את ההורות לטובה יותר? בכלל, ככל שאני קורא יותר, יותר אני נוטה לחשוד במחקרים שמנסים לנתח הורות טובה מהי, ולו רק בגלל דלותם היסודית של כלי הבדיקה. איך אפשר לבודד אלמנט אחד במערכת יחסים סבוכה כל-כך ולבדוק מה תהיה ההשפעה שלו על הילד כעבור עשר שנים (שלא לדבר על כעבור שלושים שנה)? ואני חשדן עוד יותר כאשר מדברים איתי על מדדים של גבריות ונשיות, ולו מפני שעצם הגדרתם בהכרח לוקה בהנחת המבוקש.
    לגבי הערתו של אביעד (סאחה על השם!) מעלי, הרי היא איור מצוין לבעייתיות העצומה של הכלים הסטטיסטיים הללו. אביעד, האם מכל מה שקראת בפוסט של זאב הגעת למסקנה שיש אפשרות כלשהי לנבא במידה משביעת רצון את איכות ההורות של זוגות רק על פי הרכבם המגדרי? או לנבא את מידת ה"הצלחה" של גידול הילדים? והרי הנחות המוצא שלך – שבצדק הקפדת לסייג ולומר שהן רק הנחות הטעונות בירור – מנוסחות באופן כל כך מעורפל, עד שאי אפשר יהיה אפילו למצוא להן הגדרה משביעת רצון, שלא לדבר על הוכחה או הפרכה.
    לשאלה הקונקרטית יותר, המדינה בימינו ממעטת מאוד (ובצדק, בעיני) להתערב בענייני הורות, כל עוד אין פגיעה ממשית וקשה בילד. אחת הסיבות לכך היא, לדעתי, שאין הסכמה – וכנראה לעולם לא תהיה הסכמה – מהי הדרך הטובה ביותר לגדל ילד. החריג היחיד לכך הוא המקרה של זוגות (ויחידים) שאינם יכולים להביא ילדים לעולם; הם היחידים שנאלצים לפנות לעזרתה של המדינה – אם בטיפולי פוריות, ואם בהליכי אימוץ או פונדקאות. ודווקא זה התחום שבו המדינה רואה לנכון לנסות ולנבא איזה זוג אנשים יהיה טוב יותר כהורה. לדעתי, מאחר שכלי הניבוי גסים כל כך ולא אמינים במיוחד, המדינה צריכה להימנע מכך ככל האפשר. אפשר עוד להבין זאת כשמדובר באימוץ, כיוון שהביקוש גדול בהרבה מן ההיצע ובגלל שבמקרים רבים מדובר בילדים שעברו הזנחה והתעללות או טראומות אחרות, ולכן יש לנהוג בהם משנה זהירות. אבל בכל המקרים האחרים, מוטב למדינה שלא תנסה להנהיג רגולציה מיותרת במקום שבו היא אינה נחוצה.

  • זאב שביידל  On ספטמבר 13, 2010 at 12:32 pm

    תודה רבה לאביעד א' ולאביעד ב' על דבריכם

    לגבי הכלל והפרט: כפי שציינת, אנו כל הזמן מנסים לאזן בין צרכי הכלל לצרכי הפרט. ולכן שתי הדוגמאות שהבאת הנן שונות מאד אחת מהשניה: מי שנוהג במהירות 150 קמ"ש יכול גם ליהנות ממהירות פחותה יחד עם יתר בני האדם. ובגלל שלרוב מי שנוהג במהירות זו יסכן אנשים, לכן אנו נצמצם את הזכויות כאן. לעומת זאת לגבי הכאת הילדים, אני סבור- ואולי בניגוד לדעה הרווחת לאחרונה- שכאן שיקול הדעת הוא של ההורים, חוץ מאשר במקרים בהם מדובר בפגיעה גופנית או התעללות חלילה ( ולא נרחיב עכשיו בשאלה היכן בדיוק הגבול). לכן מה שקורה בפועל במצב שבו אין הכרה בהורות חד מינית הוא שמקבוצת אוכלוסיה נשללת היכולת ההורית בשל נטייתם המינית בלבד- וזאת בלי להוכיח שההורות החד מינית אכן תזיק לילדים בצורה כלשהי. זאת ועוד- הורות הומולסבית אינה בהכרח הורות חד מינית- כי רבים מהגברים ההומוסקסואלים מגבשים הסכמי הורות עם נשים- לצד זוגיות עם גבר ( כך שבמצב הזה לא בדיוק ניתן להגיד שאין אבא או אימא). וכפי שציין אביעד ב'- שאלה היא גם כיצד מגדירים מהי הורות טובה?
    לאביעד ב'- בהחלט ההכללות אינן במקום, בהחלט לא קל להגדיר מהי הורות טובה. אך בכל זאת הדבר חיוני- כי אנו חיים בחברה עם מודעות לזכויות הילד ולכן כשאנו ניגשים למציאות חברתית שאינה מוכרת, ניתן להתייחס בהבנה לנטייה לבחון את המציאות הזו ביחס לילדים- בני החברה החלשים והפגיעים יותר. למעשה, ביבלרץ וסטייסי גם אומרים שאין תשובה ברורה לשאלה "מה המין של ההורה עושה לילד"? ולא בטוח שתהיה אי פעם.

    דבר אחרון שחיוני לציין והולך לאיבוד פעמים רבות כשעוסקים בהורות הומולסבית- אנשים הומולסביים היו תמיד וגם תמיד גילו רצון בהורות. עד התקופה האחרונה משמ הם נאלצו לבוא לשם כך בברית נישואין עם המין השני, שהתלווה לעיתים קרובות למדי בבגידות, אומללות והזנחה רגשית. בחברה החרדית, למשל, הדבר כך עד היום. לדעתי, כשאנו שואלים מה סוגי הורות שונים עושים לילדים, עלינו לבחון גם את המציאות הזו.
    גמר חתימה טובה

  • אסתי ממליצה  On אוקטובר 19, 2010 at 9:42 am

    תודה על הפוסט. מעניין.
    מומלץ אצלי בקטגוריה מאמרים
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/2110-1410.html

    אסתי.

Trackbacks

  • […] נוספת בכל הנושא של הורות גאה. זהו נושא מורכב. כפי שכבר כתבתי בעבר- הוא מורכב גם עבור אלו שבאופן כללי רואים את כל יתר […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: