על הסליחה

האם ניתן לסלוח להומופוב?

בימים אלו של מחילה וסליחה, מן הראוי שנשאל את עצמנו את השאלה הזו.

סליחה, זה יצא לי כמו משפט בדרשה לשבת שובה. אנסה עוד פעם.

בימים אלו, אני שואל את עצמי את השאלה הזו.

האם אני יכול לסלוח למישהו שפגע בי בשל נטייתי המינית ?

האם יכול? האם מסוגל? האם צריך? האם רוצה? ולמה לסלוח בעצם ?

אני חושב על אדם אחד מסוים וספציפי. היינו חברים די קרובים. ככה חשבתי. ככה האמנתי. למדו חברותא יחד. התפללנו יחד. שמחתי בשמחת כלולותיו יחד איתו. אז עוד האמנתי שיום יבוא והוא ישמח בשמחתי. למעשה, זה היה הדבר הראשון שהוא אמר לי כשהגעתי לחופה שלו. שנינו האמנו שזה יקרה בקרוב.

ואז הסתבר שהדברים הם אחרת. ובבוא היום, אזרתי אומץ וסיפרתי לאותו חבר על עצמי. הוא ניסה להסתיר את מבוכתו, אך לא הצליח. ומאז הטלפונים והמיילים שלי אליו לא נענים. ובנוסף, חבר משותף אישר שאכן מדובר בניתוק הקשר ואכן- נטייתי המינית היא הסיבה. הבנתי זאת גם ככה.

ובכן- האם לסלוח ?

הרי שלא מדובר כאן בחבר כנסת כלשהו שמוציא את חמת זעמו על ה"סוטים", או על אישיות רבנית ששופכת אש וגופרית על "בעלי נטיות הפוכות", או סתם בבריון רחוב. מול אלו צריך להתמודד בכלים המוכרים – פעילות ציבורית, פולמוס עיתונאי, תרגילי בסיס בקרב מגע. איתם לא היה קשר- וממילא הוא לא נאבד.

וכאן- היה. ולכן יש כאב והטינה שבאה יחד איתו. תחושה של בגידה.

ובכל זאת- בערב יום הכיפורים הזה אני מרגיש שהגיע זמן לסלוח לחבר הזה. הגיע זמן להרפות מהטינה. זאת מכמה טעמים:

ראשית- אינני מעוניין לראות את עצמי כקורבן ואיני מעוניין לשקוע בתחושת קורבנות כל חיי. הוא התנהג כך, היו לו את הסיבות שלו לכך. אני לא מוכן להיות הקורבן שלו. לא מוכן לתת לו את התחושה שהדחייה שלו מנהלת אותי כיום. כי אם זה כך- הרי שיש בזה, אם תרצו, סוג של מתן פרס להומופוביה. זהו מתן אישור להומופוב להמשיך להתעלל בי מרחוק. ובכן- הוא לא יקבל אותו ! איני קורבן יותר ואני רוצה לחיות את חיי.

שנית- לסלוח אין פירושו לשכוח, להעמיד פנים שזה לא קרה או להסיר אחריות. זה רק להגיד שהאדם היחיד שאחראי להתנהגותו זה הוא. זה להפסיק לפנטז שיום אחד הוא יתייצב על סף ביתי עם דמעות של חרטה בעיניו ( ובואו נודה על האמת- מי מאיתנו לא מצפה לזה מדי פעם, מכל אדם שפגע בנו מכל סיבה ? ). זה גם לעזוב את החלומות המתוקים של פנטזיות נקם בצורה זו או אחרת- למשל לפנטז שייוולד לו בן הומוסקסואל. רוב הסיכוי שזה לא יקרה ואם זה יקרה זה יקרה לא "בגלל" ולא "עקב", אלא כי לפעמים קורים דברים מפתיעים ואירוניים. צריך להתייחס אליהם כמו אל הסיכוי לזכות בהגרלה – כשזה קורה זה נחמד, לבנות על זה לא צריך אף פעם.

אז היום, בערב יום הכיפורים תשע"ג , אני מבקש עבור אותו חבר ומשפחתו את כל הטוב שבעולם. בריאות, פרנסה טובה, אהבת רעייתו וילדיו, פריחה גשמית ורוחנית. שאלוהים יתן לו את כל מה שהוא באמת צריך. שחייו יתנהלו באהבה. ולעצמי אני מאחל ומתפלל להניח לטינות של פעם וללכת לבנות את חיי במקום בריא ומאוזן.

נ.ב. – שכחתי פרט חשוב- אני גם חתום על כתובתו של אותו חבר. אני מודה שהמחשבה שייתכן כי לדעתו- הוא כתובתו אינה כשרה היום משעשעת אותי. ושמא זהו צד נוסף שמקל עלינו את המחילה- אפשרות לראות את האירוניה ואת בת הצחוק הטמונה במצב ?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומי  On ספטמבר 23, 2012 at 5:14 pm

    שתהיה לך שנה טובה וחתימה טובה
    אתה אדם אמיץ ורגיש

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: