סקירת פברואר 2014

צדק חברתי נוסח אמריקה

לנוכח הפערים בין עשירים לעניים בארה"ב, הימין מהרהר על שינוי ערכי כדי לקדם את השוויון

הירחון השמרני Commentary עוסק מזה זמן לא מועט ב“חשבון הנפש“ של המחנה השמרני בארה“ב לנוכח שליטת השמאל בבית הלבן ובקונגרס. רשימתו של ארתור ברוקס מוקדשת בהקשר הזה להתמודדות של הימין עם הנושא הטעון של צדק חברתי. מדובר באחד הנושאים המשמעותיים יותר במצע הבחירות של אובמה, שהבטיח לטפל בסוגיות החברתיות הבוערות.

ובכן, מתברר שחמש שנים אחרי בחירתו של אובמה, השטח לא מראה סימני תקווה רבים. בכלכלה האמריקנית אכן ניכרת התאוששות מאז 2008, אלא שרוב הרווחים זורמים לעשירון העליון, במובן המדויק של המילה – עשרה אחוז מהאמריקנים נהנים היום מ־85־92% מהרווחים השונים בשוק ההון. בו בזמן, עניים הופכים לעניים יותר – אחד מכל שישה אמריקנים נזקק היום לתלושי מזון ממשלתיים (47 מיליון איש!). בנוסף, שיעור האמריקנים הנמצאים בשוק העבודה הוא הנמוך ביותר מאז ימי הנשיא קרטר – 63%. וכל זאת, לדעתו של ברוקס, עדיין לא מהווה עילה לשמחה לאיד מבחינתם של השמרנים. אולי כי השמרנים לא ראו מלכתחילה בעיה בקיומם של פערים חברתיים.

ככלל, המחבר טוען שגם שמרנים וגם ליברלים נוטים להתעלם מהצרכים האמיתיים של העניים. להמחשה הוא מביא אנקדוטה על חבר שלו שעובד במרכז נחשב לחקר העוני. כשפעם אחת נכנס לשם עני אמיתי, שהראה את כל סממני הנזקקות, העובדים היו נבוכים כל כך לפגוש פנים אל פנים עני אמיתי עד שהם לא ידעו מה לעשות – וקראו לאנשי הביטחון.

צילום: גטי אימג'ס

חלוקת מזון בניו יורק, 2014
צילום: גטי אימג'ס

לאחר כל זאת, ברוקס מציג מספר אבני דרך בחזון הימני־שמרני בתחום של צדק חברתי. ראשית, חשוב ששמרנים יבינו שהם לא יכולים לפתור את כל הבעיות באמצעות תרומות וצדקה בלבד. כאן המחבר מצטט נתונים מעניינים. ארה“ב ידועה בהיקפי ענק של מבצעי התרומות שלה. סכומי הכסף שנתרמים בה לצדקה מדי שנה גדולים מהתל“ג השנתי של ישראל או צ‘ילה. מבין התורמים, השמרנים נוטים לתרום יותר מהליברלים במובהק. הדבר לא קשור לענייני הון, אלא לרמת הדתיות – שמרנים בממוצע הם דתיים יותר מהליברלים. אלא שעם כל הכבוד למאמצים הכבירים לצדקה, התרומות מצליחות לכסות רק אחוז מזערי מסך הצרכים של האמריקנים העניים. לכן חשוב לחזק ערוצי השפעה נוספים.

אבן יסוד ראשונה לצדק החברתי השמרני צריכה לכלול שינוי חברתי־ערכי. מסתבר שאמריקנים דתיים, בעלי משפחה, המשקיעים שעות רבות בעבודה ובמעורבות קהילתית, נוטים להיות מאושרים יותר במובהק מאלו שלא, גם במצב של שוויון מוחלט מבחינת נתוני בריאות, השכלה ומצב כלכלי. לכן חשוב להחזיר את הערכים האלו למיינסטרים האמריקני. שנית, חשוב לשמור על מדיניות פיננסית שמרנית, כיוון שבזבוזים ממשלתיים מהסוג שהיו ביוון פוגעים בסופו של דבר בעניים. שלישית, חשוב לפתח רשתות ביטחון כלכליות עבור אמריקנים שלא שפר עליהם גורלם הכלכלי, כמו זו שקידם למשל הנשיא קלינטון בשנות ה־90. רשתות אלו צריכות להגביל באופן ברור את תקופת זכאותם של אלו שנעזרים בהן ובו זמנית לעודד את ההשתלבות בשוק העבודה.

לבסוף, שינוי חברתי אמיתי מצריך שינוי ברמת שוויון ההזדמנויות הכלכליות. בנושא הזה קיים ניסיון חיובי של בתי הספר הציבוריים למחצה ( charter schools, שעליהם נכתב במדור זה ביוני 2011), שאפשרו לילדים רבים משכונות עוני לסיים אותם בהצלחה. ואם כבר מדברים על הצלחות, ברוקס מזכיר שההצלחה הגדולה ביותר במלחמה נגד העוני היא העובדה שמאז 1970 מספר האנשים בעולם שחיים מדולר ליום או פחות צנח ביותר משמונים אחוז. זה קרה לא בגלל צדק חלוקתי או סיוע חיצוני אלא בזכות גלובליזציה, מסחר חופשי וזכויות קניין שהביאו איתם שפע הזדמנויות כלכליות. לסיום, ברוקס מציע לשמרנים בארה“ב לא להתמקד במלחמה נגד העלאת מיסים או נגד רגולציה, אלא לגבש חזון חיובי , שאיתו אמריקנים עניים יוכלו להזדהות.

————–

סם חיים או סם המוות?

בוויכוח סביב שאלת הלגליזציה של המריחואנה משתתפים רבים, אך רובם מציגים עובדות סלקטיביות

סוגיית הלגליזציה של מריחואנה מעסיקה בימים אלה רבים בארה"ב (כמו בישראל). רשימתו של החוקר ג'רום גרופמן ב־New York Review of Books מוקדשת בדיוק לה. מדובר בסוגיה טעונה שבה לשני הצדדים יש מערכת של טיעונים מוכנים מראש – המתנגדים רואים במריחואנה סם מזיק וממכר, בעוד שעבור המצדדים היא תרופת פלא למחלות רבות. הבעיה היא, כך לפי גרופמן, ששני הצדדים מציגים את העובדות בצורה סלקטיבית.

עלי קנאביס היו אחת הרפואות המוכרות יותר בעולם הקדום, ורק לאחרונה מתחילים להבין את טבע השפעתם. מדובר לכל הדעות בצמח שיש בו חומרים המשפיעים בצורה עוצמתית הן על תאי הגוף והן על הנוירונים במוח. המחלוקת סובבת סביב השאלה על איזו מן ההשפעות ראוי לשים דגש יותר. יצוין, אגב, שהחומר הפעיל של הקנאביס (THC) התגלה על ידי חוקר ישראלי מהאוניברסיטה העברית, פרופ‘ רפאל משולם.

ובכן, איך מריחואנה פועלת? מספר מחקרים גדולים גילו השפעות חיוביות מאוד שלה על מחלות כגון אנורקסיה, נדודי שינה, הקאות, בעיות מעיים ואפילפסיה. המריחואנה מהווה משכך כאבים מעולה. במעבדתו של גרופמן עצמו גם ראו תוצאה של בלימת גידולים ממאירים בעקבות צריכתה – אך תוצאה זו מחכה עדיין לאישור נוסף. שיכוך הכאבים של המריחואנה נובע גם הודות לאפקט הניתוק שלה. בצריכתה, אדם שחש כאב מסוגל להתנתק ממנו.

צילום: גטי אימג'ס

צילום: גטי אימג'ס

אלא שהניתוק הזה קשור גם להשפעותיה השליליות של מריחואנה. מחקרים רבים מראים כי המריחואנה מעכבת את מהירות התגובה ופוגעת בתפקוד הקוגניטיבי. כך, למשל, נמצא קשר בין ריבוי תאונות דרכים לבין שימוש במריחואנה. מאידך, בדמם של רבים ממעשני החשיש שגרמו לתאונות נמצא גם אלכוהול.

וכמובן, נשארת שאלת ההתמכרות. כמחצית ממעשני החשיש הקבועים סובלים מתסמיני גמילה לאחר שהם מפסיקים את השימוש, אם כי מדובר בתסמינים קלים בהרבה מאלו של קוקאין או הרואין. מצדדי הלגליזציה טוענים שרמת ההתמכרות לשימוש בקנאביס ודאי אינה גדולה מזו של אלכוהול, וכמובן לא שוכחים להזכיר בכל פעם את חוק היובש הזכור לרעה משנות ה־30 בארה“ב, חוק שסייע להיווצרותה של המאפיה ולא תרם מאומה לצמצום תופעת האלכוהוליזם בארה“ב.

אפרופו פשיעה, אחד הנימוקים החשובים של המצדדים הוא שכ־80% מהשימוש בסמים הבלתי חוקיים בארה“ב הם בקנאביס. שלושת נשיאי ארה“ב האחרונים (קלינטון, בוש, אובמה) החזיקו בחייהם כמות חשיש מסוימת בבית או התנסו בו. כמובן, אם הם היו נתפסים הם היו נשפטים למאסר בפועל או לפחות מחזיקים רישום פלילי, ולא היו יכולים לעלות לכס הנשיאות.

האכיפה המשטרתית בתחום הקנאביס עלתה לארה“ב 3.6 מיליון דולר ב־2010, ועוד לא דיברנו על מספר הפושעים המוחזקים בשל כך בבתי הכלא ועל ההטיה הברורה במוצאם האתני של אותם צרכני קנאביס (רמז, המצדדים טוענים שחקיקה נגד קנאביס היא בעלת אופי גזעני).

מכל מקום, נראה שיש עוד דרך מחקרית רבה על מנת להבין לעומק את השפעותיו של הקנאביס. גרופמן בעצמו מציין עובדה משונה שקרתה במעבדה שלו. הוא מספר שהגיעה אליו אישה שסבלה מאנמיה שכל הבדיקות הרפואיות לא הצליחו לגלות את המקור שלה. בשיחה איתה התברר שיש לה לו“ז לחוץ מאוד בעבודה והיא מעשנת חשיש על בסיס יומי כדי להירגע. גרופמן התפלא מאוד, כיוון שלא ידוע שיש בקנאביס רכיב כלשהו שעלול לגרום לאנמיה. עם זאת הוא ביקש מהמטופלת להפסיק לעשן וכעבור מספר שבועות האנמיה נעלמה. לגרופמן אין הסבר מתקבל על הדעת למה שקרה, מלבד ההשערה שבהיעדר דרך חוקית לרכוש את מבוקשה הגברת פנתה לסוחר סמים וזה מכר לה חומר מעורבב בחומרים כימיים. החוק הנוכחי אינו מאפשר מכירה חוקית ומפוקחת. וגם זה מורכב, כי כמה מהמומחים סבורים שהלגליזציה לא תעלים את השוק השחור של הקנאביס, אלא תשלים אותו. אז הוויכוח עדיין נמשך – ונראה ששני הצדדים בו טועים וצודקים במידת מה.

————

מטחנות כספים

יותר ויותר בתי קזינו בארה"ב הופכים לחוקיים וממשיכים לעבוד על המהמרים בעיניים

ועוד קצת על אודות ההתמכרויות. רשימתו של חוקר המדיניות דיוויד בלנקנהורן בדו־ירחון American Interest עוסקת בשינוי העובר על תעשיית ההימורים, שינוי שעיקר תכליתו, לדעת הכותב, הוא שיקום תדמית מטעה בעליל. ארה“ב עוברת עכשיו גל לגליזציה של בתי קזינו. מדינת ניו יורק הפכה לאחרונה למדינה ה־25 שבה בתי הימורים הם חוקיים ומספר הולך וגדל של אזרחים תומכים ביוזמת הלגליזציה. לדעת הכותב, אחת הסיבות לכך היא העובדה שהכותבים בתחום שינו את אוצר המילים שלהם. לא מדובר עוד בתעשיית הימורים אלא ב“תעשיית משחקים“. כמו כן לא מדובר עוד בבתי קזינו, אלא ב“מרכזי בידור“.

למינוח הסמנטי חשיבות רבה. למילה “מהמר“ (gambler) משמעות שלילית בשפה האנגלית, שקשורה לרמאות והונאה. אחת האירוניות שקשורה לנושא הזה היא העובדה שדווקא אלו המחזיקים את בתי ההימורים לעולם לא עושים את מה שהמהמר אמור לעשות – הם לעולם לא מסכנים את כספם. מהמרים אמיתיים יודעים זאת, גם אם מודעות זו לא עוצרת בעדם מלהמר. לא בכדי אחת הסיסמאות הנפוצות בקבוצות עזרה עצמית של מהמרים אנונימיים היא “תראה לי אדם שהרוויח בהימורים, ואראה לך שקרן“.

עיתונאי שהכין כתבה על הימורים שאל פעם את המהנדס שתכנן את מכונות המזל האם הוא עצמו אי פעם שם בהן את כספו. “מה פתאום“, הפטיר האחרון בנימת עלבון, “הימורים זה למפסידנים“. גם אחד האנשים שבנו את לאס וגאס אמר בראיון ש“הדרך היחידה להרוויח בקזינו היא להיות הבעלים“. אין מה לעשות, בסופו של דבר “מכונות מזל“ תוכננו כדי לגרום לאנשים להפסיד, והתכנון הזה נעשה באמצעות שילוב של הרבה אורות מהבהבים, קולות, אנימציה, רווחים קטנים ומפתים ודרבונים שנועדו לספק אשליה ש“כמעט הרווחת“.

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

הקזינו אם כן אינו “משחק“ וגם לא “בידור“, כיוון שיש לו מספר מאפיינים שאינם מתקיימים באף צורת בידור אחרת. בידור אינו אמור לגרום להפסדים של אלפי דולר בשעה, הוא אינו מתבסס על אנשים שמתמכרים אליו בצורה הרסנית, הוא אינו אמור להתאמץ להסתיר מידע על נזקים פוטנציאליים שלו, ואינו מספק אלכוהול חינם במטרה לטשטש את יכולת השיפוט של אנשים.

יש לדעת כי הימצאות באזור של מכונות ההימורים גורמת למהמרים הכבדים תחושת עוררות הדומה לזו של סם. כשההימור מסתיים, נוחתת עליהם תחושת שעמום, דיכאון וחרדה. לכן הם מושכים את זמן הימצאותם בקזינו כמה שניתן, כולל הימנעות מהליכה לשירותים. אלו האנשים שמספקים לתעשיית ההימורים בין שליש למחצית מהרווחים שלה.

וכאן בדיוק הבעייתיות של הלגליזציה. אם אתם קוראים את המאמר הזה, כותב בלנקנהורן, הסיכוי שאתם מהמרים בעצמכם הוא מאוד נמוך. גם הסיכוי שהמושל של המדינה שלכם שם את כספו או את כספי משפחתו במכונת הימורים הוא נמוך ביותר. אך הסיכוי שהמושל של מדינתכם רוצה שתיהנו ותרוויחו מכך שאנשים אחרים מתמכרים להימורים עולה וגדל. מחקרים מראים שבתי קזינו אינם גורמים לצמיחה כלכלית לאורך זמן, אולי בגלל העובדה שאינם מייצרים דבר מה בעל ערך. כך שהתכלית האמיתית של הלגליזציה היא שבעלי הקזינו יוציאו את הכסף מהאנשים הפגיעים יותר באוכלוסייה ויתחלקו ברווחים עם המדינה.

———–

הפרוטוקולים של זקני ציון 2.0

את עלילות הדם מחליפות כיום תיאוריות קונספירטיביות מתוחכמות הממשיכות לטעון כי היהודים שולטיםבעולם

בחודש שעבר המועצה המדינית של צרפת נקטה צעד חריג ואסרה על הופעות של שחקן הסטנד־אפ אמבלה דיידונה, בטענה שהוא מפיץ אנטישמיות. רשימתו של ברנדן או'ניל בפרויקט המקוון Spiked בוחנת את המגמות העכשוויות של האנטישמיות, במסגרת פרויקט רחב בנושא.

דיידונה עצמו מכחיש בתוקף את היותו אנטישמי (תקופה מסוימת הוא הריץ מופע סטנד אפ מוצלח יחד עם קומיקאי יהודי בשם אלי סימון), והוא מכנה את עצמו רק “אנטי ציוני“. הוא טוען ללא הרף שה“ציונים“ מושכים בחוטים של כל הפוליטיקה והכלכלה העולמית. מגזין מכובד כמו “האקונומיסט“ לעולם לא יסכים עם טענה כזו, אבל גם הוא, באותו שבוע שבו נאסר המופע של דיידונה, פרסם קריקטורה שבה הנשיא אובמה מנסה ללחוץ את ידו של נשיא איראן, ומה שמונע זאת ממנו הוא חותמת הקונגרס עם ציור של מגן דוד עליה. המגזין לאחר מכן התנצל ואף הוריד את הקריקטורה מהאתר, תוך הסברים ש“הוא אינו מאמין באמת שהקונגרס נשלט על ידי יהודים, כפי שניתן היה להבין“.

אך זוהי בדיוק הרוח הכללית מאחורי האנטישמיות 2014. שם המשחק כיום אינו עלילת דם, אלא טענת קונספירציה. פעם תפיסות של “שלטון סתרים מאחורי הקלעים“ היו אופייניות יותר דווקא לימין הקיצוני, שראה בכל מקום “חתרנות קומוניסטית“, וגם להן היה לא פעם אופי אנטישמי. אך כיום דווקא השמאל נוטה לפתח תיאוריות קונספירציה כלפי הימין, וברבות מהן יהודים וישראל מככבים בגדול. אחת האופנות האהובות היא לחפש את שמות המשפחה היהודים בקרב החוגים הניאו שמרנים בארה“ב ולהאשים אותם במלחמה בעיראק, שנועדה להבטיח אינטרסים של בעלי חברות הנפט, שגם הם, כפי שניחשתם נכון, בבעלות יהודית. גם המערכת הבנקאית העולמית נשלטת על ידי אותה “קבוצה“ וכמוה גם הפוליטיקה.

אמבלה דיידונה  צילום: אי.פי.אי

אמבלה דיידונה
צילום: אי.פי.אי

“הגרדיאן“ הבריטי כמובן לא מזדהה אף הוא עם דיידונה, אך הוא פרסם קריקטורה שבה נתניהו ענק משחק בבובות קטנות של מנהיגי העולם. אחד המקימים של תנועת “כיבוש וול סטריט“, קאלה לאסן, פרסם רשימה שבה הוא מונה את שמות המשפחה היהודיים בקרב העילית השמרנית של ארה“ב, בדומה לחשיפת שמות המשפחה היהודיים בברית המועצות של שנות ה־50.

גם פרויקט “ויקיליקס“ גולש לקונספירציות יהודיות – בין היתר על ידי כך שהוא מעסיק אנטי ציוני ומכחיש שואה בולט בשם ישראל שמיר. בקצרה, הדפוס שעולה הוא זניחת האנטישמיות הגזענית הישנה לטובת אנטישמיות תרבותית, שמסווה את עצמה כ“אנטי ציונות“, עסוקה בחשיפת קונספירציות ומזימות מאחורי הקלעים, ובכך הופכת את עצמה לבלתי נגישה לביקורת. הצורך למצוא גורם זדוני שגורם לכל המלחמות והצרות הכלכליות בעולם מוצא פורקן דרך הפצת תיאוריות על מזימות יהודיות. טענותיו הפרובוקטיביות של דיידונה הן בסך הכול חזרה על מה שרבים בעולם המערבי חושבים ואומרים בדרך מעט יותר מעודנת. זו החזית החדשה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ח אדר א' תשע"ד, 28.2.2014

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Mosheshy  On מרץ 3, 2014 at 2:41 am

    אם השמאל שולט בבית הלבן ובקונגרס,איך זה שהאי שיוויון רק גדל ומס' העניים עולה ועולה ? בכלל, היכן יש שמאל במערכת השלטת בארה"ב ?
    ו…כן.רבים מהניאו קונס הם יהודים העובדים בשירות ההון העולמי והתאגידים העולמיים.מה הקונספירציה פה? זה לא עניין של אנטישמיות.זה גלוי וידוע.

  • zeeviksh  On מרץ 3, 2014 at 5:10 am

    1.זו בדיוק השאלה. השמאל כנראה לא כ"כ יודע להתמודד עם פערים חברתיים
    2. רבים הם יהודים. מה הקשר להון העולמי ? מציגים זאת כקונספירציה- זה העניין

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: