המשקה משקר

איש העסקים זומר מגלה את סגולתו של האלכוהול בשמירת סודות ושקרים ובזה הוא מצטרף לגלריית הגיבורים המכורים של פאלאדה בדרכם לתהום. קריאה בעיניו של מטפל

השתיין-הנס-פאלאדה-כריכת-הספר

השתיין

הנס פאלאדה

מגרמנית: יוסיפיה סימון

ידיעות ספרים, 2014, 319 עמ'

התחלתי לקרוא את ספריו של הנס פאלאדה כקורא המעוניין בספרות יפה, ולא כאיש טיפול בתחום ההתמכרויות. אלא שלא הצלחתי להתנתק מהרגישות המקצועית ולכן מן הספר הראשון שקראתי, “לבד בברלין“, לא יכולתי להתעלם מדמויות משנה רבות של מכורים בספריו. דמויות של שני רופאים מכורים לסמים ומהמר כפייתי עלוב נפש ב“לבד בברלין“, בעל הבית השתיין ב“איש קטן לאן“, עורך העיתון השיכור ב“מי שאכל פעם מצלחת פח“ וכמובן השתיינות של פאלאדה עצמו, שאותה הוא מזכיר, אם כי בצורה מקוטעת, בספרו האוטוביוגרפי “בארצי הזרה לי“. הספר “השתיין“ מוקדש כולו לדמותו של אדם מכור לאלכוהול וייתכן שזהו אחד התיאורים היותר אמינים ושלמים לדמותו של אדם מכור ולדינמיקה של ההתמכרות.

בספר אנו פוגשים בדמותו של ארווין זומר, או ליתר דיוק בשתי דמויותיו. אחת היא של בעל עסק ובעל בית מכובד בעמיו, שחי עם אשתו בבית פרברים ומדי יום יוצא לעבודה במשרד. זוהי הפרסונה הציבורית של ארווין זומר. אך מתחתיה חי אדם אחר – כפי שהגיבור עצמו מתאר זאת ממש בעמוד הראשון : “מאז ומתמיד הייתי אדם חלש אופי, נזקקתי לסימפתיה ולהכרה מהסובבים אותי, גם אם לא הפגנתי זאת, ותמיד ידעתי להעמיד פני אדם נחוש, בעל ביטחון עצמי רב“. ההסבר הזה חשוב במיוחד לאור המשפט הפותח של הספר, “מובן שלא תמיד הייתי שתיין“. הפער בין הדמות הנכבדה שבתחילת הספר לשבר הכלי שבסופו עלול להיראות בלתי אמין. לכן פאלאדה חושף בפנינו מיד את זרעי הפורענות שקיימים כבר בדמות הגיבור שלו.

ככלל, ייתכן שהבחירה בדמות של איש עסקים אינה מקרית. התחום העסקי נתון מטבע הדברים לתהפוכות גורל שלא תמיד צפויות, גם אם האדם עצמו עשה את כל אשר ביכולתו. אין אפשרות להיאחז בוודאות מוחלטת בתחום העסקי, ולכן מי שיבקש להיאחז בוודאות כזו בכוח צפוי להתרסקות כואבת. כנראה שאין זה מקרה שאחד משני המייסדים של החברותא “אלכוהוליסטים אנונימיים“, ביל וילסון, היה איש עסקים.

כולם אשמים

הכול התחיל מדבר קטן. מריבה קטנה של זומר עם אשתו מוציאה אותו מהכלים, ופתאום הוא מגלה שמספר לגימות מהמשקה גורמות לו להרגיש טוב יותר. מאוחר יותר הוא מגלה שעסק שלו הפסיד במכרז רציני והדבר יגרור הפסדים כבדים. זהו "מבחן המשבר הראשון" שבו זומר מגלה מהו הדבר החשוב ביותר עבורו. לא להימנע מהפסדים או לחפש מיד אחרי מקור הכנסה אחר, אלא להסתיר את ההפסד מאשתו, כדי שהוא לא יצטרך להודות בפניה בכישלון עסקי וודאי שלא לבקש את עזרתה. כאן נוצר המרכיב השני החשוב להופעתה של התמכרות – סוד והצורך לשמור עליו – וגם מתגלה הכלי הנפלא שמסייע בשמירת סודות, הלוא הוא האלכוהול.

מכאן ההידרדרות כבר קלה יותר. סוד אחד גורר סודות נוספים, שקר מוביל לשקר. איש העסקים האמין הופך מבלי משים לאדם ששש להזדמנות "לסדר" את הקליינטים שלו. הם שמים לב לכך ומנתקים את הקשרים העסקיים. הוא הולך ומערים שקרים נוספים כלפי אשתו. בשלב מסוים, במקום לבלום את ההידרדרות הוא מתחיל להאיץ אותה – להסתובב בבתי המרזח ולבגוד. האלכוהול הופך לדבר המרכזי בחיים – במקום העסק, המשפחה, הקשרים החברתיים. ארווין זומר שותה אלכוהול גם כשהוא לא שותה אותו. הוא עסוק כל הזמן בדרך להגיע לבקבוק, להסתיר את הרגלי השתייה שלו ולהעמיד פנים ש"עסקים כרגיל".

ההידרדרות הולכת ונעשית אוטומטית. בשלב מסוים הוא מוצא את עצמו פורץ באישון לילה לבית של עצמו ומנסה לגנוב את כלי הכסף והתכשיטים של אשתו. אמנם הוא מצליח להימלט באותו רגע, אך מתנהג בחוסר זהירות ולכן נעצר תוך זמן קצר ומובל אחר כבוד בתחילה למעצר ולאחר מכן לבית חולים מיוחד לחולי נפש. כשהשוטר מוביל אותו בתחנת הרכבת של העיר והוא חושש בכל רגע לפגוש שם מי ממכריו, הגיבור עצמו תוהה כיצד הידרדר תוך פרק זמן כה קצר בצורה כה חמורה.

זומר תוהה, אבל בתובנה עמוקה ומדויקת פאלאדה מדגיש שהוא לעולם לא מאפשר לעצמו אף הבזק של מחשבה על חלקו ואחריותו בעניין. הוא כועס על אשתו ה"יעילה מדי" וה"מתנשאת עליו", מתלונן על הקשיים העסקיים, מתעב את בעל הדירה הרמאי שאכן רימה אותו. הוא רק מסרב לראות את עצמו כפי שהוא באמת – אדם אגואיסט שמרוכז בעצמו, שקוע ברחמים עצמיים, שאיבד את היכולת להישיר מבט לעצמו ולעולם ומסוגל להתנהל בצורה מניפולטיבית בלבד.

 

 

נשיקה אחרונה

פאלאדה עושה עבודה יסודית בשרטוט דמותו של אדם מכור ומסלול ההידרדרות הנפשית והמוסרית שלו והתמונה הנגלית לעין דוחים למדי. לא מעט יצירות אמנות וקולנוע מציירות מכורים כגיבורים שההתמכרות היא דרכם היחידה להתמרד נגד מוסכמות החברה או כקרבנות שטראומות חייהם "גורמות להם" להידרדר להתמכרות. כך הרבה פעמים נוצרת סביב ההתמכרות הילה רומנטית של חיים בניחוח בוהמייני או אפילו חלק בלתי נפרד מחיים של אמנות ויצירה. פאלאדה, לעומת זאת, מצייר דמות שהיא אולי גם טראגית, אבל בעיקר דוחה. ארווין זומר יכול לעצור את ההידרדרות של עצמו, אבל לשם כך הוא יצטרך לוותר על חלק מהאגו, להודות שהוא טעה, לבקש סליחה, להודות שיש משהו חזק יותר ממנו, לחדול מרחמים עצמיים. ואת זה הוא לא רוצה לעשות. לכן, בסופו של דבר, הוא מאבד את הכול.

סופו של ארווין זומר הוא סוף עגום (ככלל, "סוף טוב" אינו מומחיות של פאלאדה כסופר). גם לאחר תקופה של הימנעות כפויה מאלכוהול כתוצאה משהייה במוסד זומר משתכר בהזדמנות הראשונה כדרך היחידה להגיב לכך שאשתו פתחה בשיתוף פעולה עסקי עם אדם אחר, שיתוף פעולה שהפך בהדרגה לקשר רומנטי. פאלאדה מתאר ביד אמן את הפנטזיות האינפנטיליות של זומר על נקמת הדם שלו בשניהם, ואז את ההרגעה העצמית באמצעות מנה גדושה של כוהל שנגנב מהמרפאה. בשעת משבר זומר חוזר לדרך המוכרת להרגיע את עצמו. קצת בדומה לגיבור אחר של פאלאדה, האסיר וילי קופלט ב"מי שאכל פעם מצלחת פח". קופלט מנסה לנהל חיים ישרים לאחר שחרורו מהכלא, אך הלחץ הנפשי המתמיד של אסיר משוחרר בסופו של דבר חזק ממנו ובסוף הספר קופלט חוזר לתא הכלא המוכר וסוף כל סוף נרדם בשלווה, אחרי תקופת חופש מורטת עצבים. לזכותו ייאמר שהוא לפחות ניסה. לעומתו, ארווין זומר כלל אינו מנסה להשתחרר מלפיתת ההתמכרות, אלא שוקע בתוכה, תוך האצת ההרס העצמי, כשהוא חולם על פרֵדה מהחיים תוך נשיקה אחרונה לפי… הבקבוק.

אנו חיים היום עשרות שנים אחרי שפאלאדה כתב את ספרו. ספרי האבחון ואנשי הטיפול לא מספיקים לעקוב אחרי סוגי ההתמכרויות החדשים שצצים חדשים לבקרים – סמים סינתטיים חדשים, הימורים, סקס, אינטרנט, קניות, רשתות חברתיות. נראה שהשתיין של פאלאדה יצא מהאופנה, אך מה שפאלאדה מתאר בספרו הוא לא סיפור של אלכוהוליזם, אלא של התמכרות – מחלת נפש של אדם שאינו מסוגל להתמודד עם הרגשות שלו ומתחיל להיעזר ב"עזרים חיצוניים" לשם כך. תיאור המנגנון הנפשי של המכור ומסלול ההידרדרות שהוא חווה נשאר מורשת חשובה שפאלאדה הותיר אחריו. אולי גם כתזכורת לסופו הטרגי.

פורסם במוסף'שבת', 'מקור ראשון', כ"ב בסיון תשע"ד, 20.6.2014

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: