כתבה על 12 צעדים

שגם אני מרואיין בה

צעדים שנויים במחלוקת | יאיר שלג

3 ביולי

פורסם ע"י מערכת 'שבת'

"12 הצעדים" היא שיטת גמילה מאלכוהול ומפורנוגרפיה שיובאה לאחרונה לעולם הישיבות הדתי־לאומי כדי לתת מענה להתמכרויות. אלא שלמרות הגושפנקה הרבנית שלה זכתה, יוצאים כעת רבנים חשובים כנגדה וטוענים שהיא שיטה נוצרית. חלקם אף אסרו ללמוד תורה מרבנים המצדדים בשיטה

מ', רווק, תלמיד ישיבת הסדר, מצא את עצמו צופה באתרי פורנוגרפיה. כתלמיד בישיבה הוא הרגיש תחושות קשות מול מה שהוא מכנה "נפילות" וביקש להיגמל. הוא פנה לאחד מרבני הישיבה, וזה הפנה אותו לתוכנית גמילה המופעלת בעולם הישיבות הדתי־לאומי ביוזמת הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן. התוכנית מבוססת על שיטת גמילה בינלאומית המכונה "12 הצעדים". מ' התחיל את התוכנית לפני כשנה וחצי, ולדבריו "כיום אני נקי לגמרי כבר מעל ארבעה חודשים". לדבריו, מה שאפשר את הצלחת התוכנית "זו גם הפעילות האקטיבית עצמה שנדרשת ממני, וגם דיבוק החברים; העובדה שאני נהנה מתמיכה קבועה של חברים לקבוצה, שנמצאים כמוני באותה בעיה".

מאות בני ישיבות כבר עברו את התוכנית בשנתיים וחצי שהיא פועלת. אבל כעת היא עומדת בפני מתקפה פנימית וחריפה מתוך עולם הישיבות הדתי־לאומי, לאחר שכמה רבנים וביניהם הרב צבי טאו, הרב שמואל טל והרב יצחק גינזבורג תקפו אותה בחריפות כתוכנית הפוגעת בערכי היהדות, ויש אפילו שטענו שהיא מבוססת על עקרונות נוצריים.

 איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

בקשת סליחה מכולם

תוכנית "12 הצעדים" חוגגת השנה את יום הולדת ה־80 שלה. היא נוסדה בידי שני אמריקנים שהיו מכורים כבדים לאלכוהול, ביל וילסון ובוב סמית. השניים ניסו תוכניות גמילה שונות, ונכשלו, ואז פנו ליצור קבוצת תמיכה של מכורים כמותם. אנשי הקבוצה היו נוצרים מאמינים, והם ביססו את פעילותם על עקרונות אמוניים: הודאה בחוסר האונים של המכור, ותחינה לבקשת אלוהים שיעזור.

הקבוצה ניסחה את תפיסתה ב־12 שלבים שונים, ומכאן שמה של השיטה. השלבים מתחילים, כאמור, בהודאה בחוסר האונים מול ההתמכרות, הכרה שרק "כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר לנו את שפיות דעתנו"; "מסירת רצוננו וחיינו להשגחת אלוהים"; חשבון נפש, וידוי, הכנת רשימה של כל האנשים שנפגעו מן ההתמכרות ובקשת סליחה אישית מכולם (כן, כולל חברי ילדות נשכחים); כפרה על הפגיעות "כאשר הדבר ניתן"; שיפור הקשר עם אלוהים, והתחייבות לסייע גם למכורים אחרים להיגמל.

במשך הזמן, ככל שהשיטה הפכה לאוניברסלית יותר, ונוצר רצון להתאימה לכל אדם, כולל בני דתות אחרות ואף אתאיסטים גמורים, צורפה לכל מקום שבו מוזכרת המילה "אלוהים" ההדגשה "כפי שאנו מבינים אותו". כלומר, כל אחד והאופן שבו הוא מבין את מושג הכוח העליון.

הצלחתה של הקבוצה עם מכורים לאלכוהול הביאה להחלתה גם על התמכרויות נוספות: התמכרות לסמים, לאוכל, להימורים, למין ולפורנוגרפיה, ואפילו למצבים רגשיים בעיתיים כמו תלות בהורים, בחברים, בבני הזוג ועוד. הדגש על דיסקרטיות מוחלטת של משתתפי הקבוצות (יש כאלה שמקפידים עד היום אפילו לא לנקוב בשמם של מייסדי השיטה, אם כי בסופו של דבר שמם כאמור ידוע) הביא לכינויי הקבוצות השונות במונח "אנונימיים": אלכוהוליסטים אנונימיים, מהמרים אנונימיים, אכלני יתר אנונימיים וכדומה.

דגש נוסף הוא התמיכה שמעניק החונך הצמוד המוצמד לכל משתתף, וכן התמיכה החברית של כלל משתתפי הקבוצה זה בזה. מ' אומר שהתמיכה הזו היא סוד הצלחתו להיגמל: "יש לי שיחות יומיומיות עם החונך שלי, והרבה שיחות עם חברים שרכשתי בקבוצה, שסובלים כמוני מאותה בעיה. זה מאוד עוזר". בנוסף הוא מציין גם את ההשפעה החיובית של המסרים הרוחניים של הקבוצה: "אומרים לך – 'עשה את כל הפעולות כאילו אין אלוהים, והתפלל לאלוהים כאילו הכול תלוי בו'".

חשיפה וכנות מוחלטת

הפופולריות של הקבוצות בארה"ב, כמו גם הדגש שלהן על תמיכה רגשית, הביאו להכללתן בסרטים ובסדרות טלוויזיה רבות. במיוחד מוכרים משפטי הפתיחה שבהם המשתתף מציג את עצמו, תוך הודאה מיידית בהתמכרותו: שלום, שמי סטיב ואני אלכוהוליסט, וכן החיבוקים והתמיכה הרגשית שהמכור מקבל מחבריו לקבוצה: סטיב, אנחנו אוהבים אותך!

זאב שביידל, עובד סוציאלי וקרימינולוג המתמחה בהתמכרויות, אומר שייחודה של השיטה הוא אכן בתמיכה החברתית שהיא מעניקה, וכן באופייה הרוחני: "כשמכורים שאני שולח אותם לתוכנית שואלים מה יש לתוכנית הזו לתת להם שלא קיבלו בתוכניות אחרות, אני אומר: קודם כול, שם תקבל תמיכה והזדהות מאנשים שנמצאים באותו מצב כמוך, שמבינים לעומק את מצבך ואת הסיבות שהביאו אותך לשם – משהו שעם כל האמפתיה, אתה לא יכול לקבל ממני. התוכנית היא גם לא בדיוק שיטה טיפולית, אלא יותר תוכנית רוחנית. בשונה מטיפול פסיכולוגי, הכלים שהיא משתמשת בהם הם לא כלים רגשיים אלא רוחניים".

משה חסדאי, אדם דתי המטפל בתוכנית (בקבוצות כלליות, לאו דווקא של בני ישיבות), אומר שכוחה טמון ב"צירוף של התמיכה הקבוצתית עם הייאוש של המטופל". גם הוא מדגיש את היסוד הרוחני שלה: "התוכנית דורשת מהאדם לעמוד מול אלוהים – לא אלוהים היהודי דווקא, אלא כל כוח עליון שהמכור מאמין בו. זה חשוב כי ההתמכרות היא תהליך כל כך עוצמתי, שבלי כוח עליון אי־אפשר להיגמל ממנו".

אגב, למרות הדגש הראשוני על הודאה בחוסר אונים, התוכנית תובענית מאוד ממשתתפיה: היא דורשת השתתפות אינטנסיבית, בין מפגש שבועי אחד ועד מפגשים יומיים (למכורים כבדים במיוחד), לאורך תקופות ארוכות, שאצל המכורים הכבדים יכולות להגיע אף לכל החיים. יתר על כן: מכור שחזר לסורו אפילו פעם אחת בלבד במשך זמן השתתפותו בתוכנית מחויב להתחיל את כל השלבים מההתחלה. זו סיבה מרכזית לכך שרבים ממשתתפי התוכנית נושרים במהלכה, ורבים אחרים אכן משתתפים בה לאורך שנים ארוכות.

חסדאי מסביר ש"חוסר האונים שמשתתפי התוכנית צריכים להודות בו בתחילת הדרך ממוקד בהתמכרות עצמה, הוא לא כלפי כלל החיים והאישיות. אדרבה, השיטה תובעת מהמשתתפים המון אחריות, וגם המון מגבלות וחובות. היא תובעת מחויבות לאורך זמן; לכל משתתף מוצמד חונך שמלווה אותו. השיטה גם דורשת כנות מוחלטת וחשיפה אינטנסיבית. התוכנית גם תובעת חשבון נפש נוקב לגבי היסודות שהביאו להתמכרות, וגם בקשת סליחה מכל מי שפגעתי בו בעקבות ההתמכרות".

הרב שמואל טל: יש רבנים המאמינים בעקרונות שיטת הצעדים, ודבר זה גרם להם לשיבוש גדול, וניתן למצוא בשיעורי התורה שלהם תכנים מקולקלים. צריך ללמוד מרבנים שלא הושפעו משיטת הצעדים

הרב שמואל טל: יש רבנים המאמינים בעקרונות שיטת הצעדים, ודבר זה גרם להם לשיבוש גדול, וניתן למצוא בשיעורי התורה שלהם תכנים מקולקלים. צריך ללמוד מרבנים שלא הושפעו משיטת הצעדים

נולדה מכאב

במשך השנים השתתפו כמובן גם אנשים דתיים בקבוצות הרגילות של התוכנית. חידושו של הרב שפירא הוא באימוצה במתכונת מיוחדת עבור בני ישיבות. הרב שפירא מספר שהדבר קשור למכלול פעילותו בתחום הצניעות והגנה על פגעי האינטרנט בתחום זה: "ישבנו עם תלמידים במכון ההוראה של הישיבה, וכמה מהם העלו את בעיית הקושי להתמודד עם תופעת 'שמירת הברית' [הכינוי הדתי לתופעת האוננות. י"ש]. הקמנו קבוצת לימוד בנושא, פרסמנו גם ספרון בשם 'אשיב ממצולות' ובמסגרת הזו גם יזמנו את פרויקט 'אינטרנט רימון', כתוכנית המסננת את השימוש באינטרנט.

"אבל ה'נפילות' של אנשים המשיכו ונמשכו גם הפניות אלינו. התייעצתי עם מומחים, והחלטתי לשלוח תלמיד ללמוד את השיטות השונות. בין היתר, התלמיד ששלחתי למד גם את שיטת '12 הצעדים' ומאוד התפעל ממנה. וכך התחלנו לערוך בישיבה קורסים לרבנים, כדי שיטפלו בתלמידיהם באמצעות השיטה".

הרב שפירא מעריך שכוחה של התוכנית טמון בעובדה ש"היא נולדה מתוך הכאב, ולא מתוך פילוסופיה. מעבר לכך, כוחה גם בהבנה שההתמכרות היא הסימפטום ולא הבעיה. הבעיה היא תחושת הריק של האדם, שצריך למלא אותה, ובהיעדרה האדם מתמכר לתחליפים שונים. לכן הפתרון הוא לפנות לבורא עולם". גם הוא מדגיש דווקא את התובענות המוחלטת של התוכנית: "התוכנית לא מקבלת את ההנחה ש'לשתות כוסית אחת, או לצרוך רק קצת סמים, זה לא נורא'. ההנחה היא שהמעבר בין כוסית אחת להתמכרות הוא דק מאוד, בוודאי למי שכבר היה מכור בעבר. לכן ההקפדה היא טוטאלית. היה איש מחשבים דתי שפנה אלינו, שלא הצליח להיגמל מהנפילות לאתרים לא צנועים, והחונך שלו אמר לו שלא יוכל להיגמל אלא אם כן יעזוב לגמרי את העבודה. והוא אכן עזב. כך שיש כאן התמודדות ותביעת בחירה, בהחלט לא חוסר אונים".

כיום, לאחר כשנתיים וחצי, כבר הכשירה הישיבה כ־130 איש להנחיה בתוכנית, והם עצמם כבר הנחו קבוצות שבהן השתתפו עד היום כמה מאות אנשים. מדובר כמובן בקבוצות שבהן גברים בלבד. לא נערך לקבוצות פרסום פומבי, והמשתתפים מגיעים מפה לאוזן. בנוסף, תלמידי ישיבות פונים לעתים לרבניהם בהתייעצות בנושא ואלה מפנים אותם למפגשי הקבוצה. כמובן, כשמדובר בבני ישיבות מחסום הבושה של עצם ההצטרפות לתוכנית גבוה במיוחד (וגם החשש לפגוש חברים לישיבה המכורים באופן דומה). הרב שפירא עצמו מעריך שמספר בני הישיבות הזקוקים לתוכנית גבוה בהרבה מאלו שנרשמו לה בפועל, גם בשל מחסום הבושה. גם מ' מספר שעבר כמה חודשים של התלבטות עד שאזר אומץ והצטרף לתוכנית.

חסדאי מסכים לכך, ואף מוסיף: "אלו קבוצות שאתה יכול לפגוש בהן את אחיך, חבר קרוב שלך, את הרב שלך או תלמיד שלך. זה כמובן לא פשוט". מנגד, הוא מציין שדווקא משום כך אחת מתופעות הלוואי החיוביות של התוכנית היא פיתוח תכונות קבלה והכלה ברמה בלתי מצויה: "בתוכניות שאינן מיועדות לקבוצות הומגניות כמו בני ישיבות, יושבים זה לצד זה חרדים וחילונים, יהודים וערבים, גברים ונשים, כשלכולם משותפת אותה בעיה שהם מבקשים להתמודד איתה יחד. רמת ההכלה הנדרשת היא מוחלטת – כולל פדופילים וסוטי מין. אגב, אולי משום כך כמעט לא פגשתי ערבים בקבוצות שהכרתי, כי נדמה לי שמחסום הבושה בחברה הזו גבוה במיוחד. לעומת זאת, החרדים דווקא גילו את השיטה ורבים מהם נעשו מאוד מכילים בעקבותיה".

הרב יהושע שפירא: הגיע אלינו איש מחשבים שלא הצליח להיגמל מנפילות לאתרים לא צנועים. החונך שלו הורה לו לעזוב את העבודה. והוא אכן עזב. יש כאן התמודדות ותביעת בחירה - לא חוסר אונים

הרב יהושע שפירא: הגיע אלינו איש מחשבים שלא הצליח להיגמל מנפילות לאתרים לא צנועים. החונך שלו הורה לו לעזוב את העבודה. והוא אכן עזב. יש כאן התמודדות ותביעת בחירה – לא חוסר אונים צילום: ראובן קסטרו

מודים בחוסר האונים

יצחק תומר, המרכז את סדנאות ההכשרה בתוכנית מטעם ישיבת רמת גן (הכינוי הרשמי הוא ח"ן: חברותא נקייה), אומר ש"מה שמשך אותי בתוכנית זה שדווקא דרך ההודאה בחוסר האונים אפשר ללמוד הרבה דברים על עצמך. גם הדינמיקה הקבוצתית יוצרת חיבור גדול". הוא אומר שלא נעשו התאמות מיוחדות של התוכנית לאוכלוסיית בני הישיבות, למעט העובדה שמדובר כאמור בקבוצות המיועדות לבני ישיבות בלבד – לא רק לשם הפרדה מגדרית אלא גם "כדי שבני הישיבות לא ישתתפו בקבוצות שבהן הם עלולים להיחשף לנפילות ולחטאים גדולים עוד מאלו שכבר נפלו אליהם".

תומר אומר שכוחה של השיטה טמון בתמיכה החברתית שהיא מעניקה: "בגלל מחסום הבושה אנחנו מתחילים בשיחות אחד על אחד, אבל מסבירים לאנשים שהקבוצה חיונית. גם כי הקבוצה מעניקה דיבוק חברים יוצא דופן, וגם כיוון שהתחושה של הרבה מכורים, במיוחד בני ישיבות, שהם לבד בחטאם, היא אחד הדברים המכשילים ביותר. כשרואים עוד אחרים, זה מקל על ההתמודדות".

מידת הצלחתה של התוכנית שנויה במחלוקת. בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 מובאות דעות שונות בעניין זה – בין אלה שמצאו לה השפעה חיובית, אם כי לא גבוהה יותר משיטות גמילה אחרות, לבין אלה שכלל לא מצאו לה יעילות. גם תומכיה בארץ מודים שרמת ההצלחה המלאה, כלומר גמילה מוחלטת, נמוכה למדי, אבל כמו שאומר יצחק: "גם הצלחה חלקית, וירידת תדירות הנפילות, שווה משהו". וחסדאי מוסיף ברוח דומה: "אחוזי הנשירה אכן גבוהים, דווקא בגלל התובענות של התוכנית, וגם רק מעטים יחסית מצליחים להיגמל לחלוטין. אבל גם שינוי רמת ההתמכרות היא הצלחה משמעותית, גם אם לא לכך התכוונו המייסדים".

יסודות נוצריים של ייאוש

בינתיים, הטמעת התוכנית בציבור בני הישיבות זוכה לביקורת חריפה מצד כמה רבנים בולטים במגזר הדתי־לאומי. נשיא ישיבת "הר המור", הרב צבי טאו, שנשאל על־ידי תלמידיו לגבי השיטה, ביקש לבדוק אותה וחזר לאחר בדיקה ממשוכת עם התנגדות נחרצת. ההתנגדות נובעת הן בשל ההשפעות הנוצריות המיוחסות לתוכנית והן בשל יסוד ההודאה בחוסר האונים, הצעד הראשון בתוכנית, הנתפס כשלעצמו כעמדה המנוגדת לתפיסת היהדות התובעת מהאדם יכולת עמידה ובחירה בכל מצב נתון.

הרב נדב פרידמן, אחד מתלמידיו של הרב טאו, ציטט אותו כמי שאמר: "שומר נפשו ירחק מזה, בין למכורים ובין לשאינם ממש מכורים… ניכרים בה יסודות נוצריים של ייאוש, עייפות וחוסר אמון ואמונה בעצמנו, וזה 'מתיישב' טוב באווירה הכללית שהחברה נמצאת בה של עייפות מאידיאלים, עייפות בתורה, עייפות בעניין ארץ ישראל, ועתה הופיעה שיטה שנותנת כביכול אישור לעייפות זו".

ראש ישיבת "תורת החיים", הרב שמואל טל, לא הסתפק בביקורת על השיטה עצמה, בנימוקים הדומים לאלו של הרב טאו, אלא אף תקף בחריפות (מבלי לציין שמות) את הרבנים התומכים בה: "יש עדויות וציטוטים רבים של רבנים המאמינים בעקרונות הרוחניים של שיטת הצעדים, ודבר זה גרם להם לשיבוש גדול בהבנת דברי רבותינו וספריהם, ואף ניתן למצוא בשיעורי התורה שלהם תכנים מקולקלים ברוח זו. לפעמים אימוץ הדרך של שיטת הצעדים מעיד על בעיות קודמות שהיו לרב זה בהבנת היהדות עוד לפני הצטרפותו לשיטת הצעדים. מסיבות אלה, ומתוך אחריות על העברת התורה כראוי מדור לדור, יש צורך ללמוד מרבנים ובמוסדות שאנו יודעים בבירור שאין בהם השפעה של שיטת הצעדים, כמו גם שאר השפעות רוחניות זרות המצויות בדורנו".

גם הרב יצחק גינזבורג, נשיא ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר, תקף את התוכנית ואמר: "צריך לדעת שמקור שיטת 12 הצעדים הוא בנצרות (והיא בעצם משקפת את תמצית האמונה הנוצרית)… היסוד הוא האמונה הנוצרית שהחטא מושרש באנושות מחטא אדם הראשון ואין מנוס ממנו, ועל כן הוא בעצם מחלה אנושה שאין לה מרפא".

תומכי השיטה מתנגדים כמובן בחריפות לטענות האלה. שביידל אומר ש"יש בשיטה הרבה דגש דתי, אבל מודגש כל הזמן שזה לאו דווקא נוצרי, ואפילו לא דתי במונח המקובל של המילה. אדרבה, לאורך השנים התפתחה הקפדה להשמיט מהשיטה כל יסוד נוצרי מובהק, כמו כריעה על הברכיים. בצעד ה־11 של השיטה יש תפילה שמיוחסת לפרנצסקוז מאסיזי (מייסד המסדר הפרנציסקני בכנסייה הקתולית. י"ש), אבל זו בדיוק הסיבה ששם המחבר אינו מוזכר, ותוכן התפילה יכול להתאים לכל אמונה. הטענות של הרב טל נובעות לדעתי מתחושה כללית ששום דבר רוחני לא יכול להימצא מחוץ ליהדות, והן מזכירות את הטענה של השליט המוסלמי ששרף את הספרייה העתיקה באלכסנדריה: 'אם היא מתאימה למה שכתוב בקוראן אין לי צורך בה, ואם היא סותרת את הקוראן ודאי שצריך לשרוף אותה'".

הרב יצחק גינזבורג: צריך לדעת שמקור שיטת 12 הצעדים הוא בנצרות. היסוד הוא האמונה הנוצרית שהחטא מושרש באנושות מחטא אדם הראשון ואין מנוס ממנו, ועל כן הוא בעצם מחלה אנושה שאין לה מרפא צילום: קובי גדעון, פלאש 90

הרב יצחק גינזבורג: צריך לדעת שמקור שיטת 12 הצעדים הוא בנצרות. היסוד הוא האמונה הנוצרית שהחטא מושרש באנושות מחטא אדם הראשון ואין מנוס ממנו, ועל כן הוא בעצם מחלה אנושה שאין לה מרפא
צילום: קובי גדעון, פלאש 90

מפגשי גמילה בכנסיה

הרב שלמה אבינר, שבעצמו מרבה לשלוח מכורים לתוכניות השיטה, אומר ל"מקור ראשון": "אני תומך בתוכנית, אם כי בהסתייגות. היא בהחלט לא נוצרית ברוחה, אבל גם אי־אפשר להפוך אותה לתוכנית שמתאימה לכל אדם המבקש להיגמל מהרגלי אישיות לא טובים, כפי שמנסים כמה מהתומכים של התוכנית לטעון. היא מתאימה אך ורק לסובלים מהתמכרויות – כמו שקביים מתאימים רק לנכים ולא לבריאים".

דווקא הרב שפירא, שיוזמתו להכניס את התוכנית לישיבות היא שחוללה את הוויכוח, מודה בבעייתיות שלה: "התוכנית אכן באה מסביבה נוצרית. המפַתח שלה היה בכלל אדם חילוני אבל כמובן חילוני נוצרי, ולכן אי־אפשר לומר שאין בזה שום ריח של נצרות. מצד שני, גם בדברים אחרים שאנחנו לוקחים מעולם החול יש לפעמים ריחות לא פחות חמורים. בחו"ל יש גדולי ישראל שהתירו דברים מאוד חמורים כדי להינצל מנפילות – כמו מפגשי גמילה שנערכו אפילו במתחם של כנסייה. מכל הסיבות האלה הלכתי לשאול את הרב יעקב אריאל והוא התיר להשתתף בתוכנית".

למרות זאת, בשל הרגישות לביקורת, החליט הרב שפירא לייעד את התוכנית שהוא מפעיל אך ורק לגמילה מאוננות ופורנוגרפיה, ולא לכלל ההתמכרויות – כפי שחשב תחילה, וכפי שמציעה התוכנית: "מי שרוצה להינצל מעניין 'הנפילות' יכול לסמוך על ההיתר של הרב אריאל. לגבי תחומים אחרים, שאינם צורך כל כך גדול, ראוי לחוש לדעות המחמירים".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ט' תמוז תשע"ה, 26.6.2015

וכאן התגובות

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: