כתום פצוע

בעקבות אירועים אחרונים …

כתום פצוע

– כתבנו משה נוסבאום נמצא בכיכר רבין ומדווח לנו משם על החדשות הקשות של הערב, הפיגוע ב"צעדה הכתומה"

– כן יעקב, לפני שעה קלה מפגע, שזהותו מתבררת ברגעים אלו ממש זרק רימון על ה"צעדה הכתומה" שנערכת כאן בתל אביב לציון עשור להתנתקות.

– משה, לפני שנמשיך, אולי תספר לצופים במספר מילים מהי אותה "צעדה כתומה"

– ובכן, מדובר ביוזמה בלתי מפלגתית של מספר פעילים משני צדי הקו הירוק. השנה הם החליטו לציין עשור להתנתקות על ידי עריכת צעדה במספר ערים בישראל, כולל בתל אביב. המשתתפים עונדים סרטים כתומים, נושאים כרזות לזכר ההתנתקות ( או כפי שהם מכנים אותה, "עקירת גוש קטיף"), ושרים משירי ארץ ישראל. הצעדה המרכזית התאספה בתל אביב בגן מאיר, ויצאה משם לכיוון של כיכר רבין, שם הייתה אמורה להיערך העצרת במרכזית. כעת יש כאן מהומה מובנת, אך נראה שעם כל הצער העצרת תתחיל בעוד דקות אחדות.

– תודה משה, אולי מבקש ממך עוד פרטים בהמשך. ובכן, מה אירע הערב ?

– כאמור, בכיכר רבין, כאן אמורה להתארגן עצרת של אנשי ציבור ואמנים. לאורך מסלול הצעדה היו הפגנות נגד של מספר קטן של פעילי שמאל ראדיקלי, תחת שלטים "אין כיבוש בתל אביב", " לא חוזרים לעזה" ו"תלכו לעזה-ז"ל". לפני שעה קלה אחד המפגינים השליך רימון על קבוצת צועדים ופצע כמה מהם. הוא נעצר וזהותו נקבעה ממש לפני רגעים אחדים. הפצועים, ארבעה במספר, הובהלו לבית החולים "איכילוב". מצבה של אחת מהן מוגדר כעת קשה והיא מונשמת, שלושה אחרים מוגדרים כפצעים קל עד בינוני והם מקבלים טיפול. מובן שכל הסובבים כאן בהלם מוחלט ממה שהתרחש.

– משה, מה אתה יכול לספר לנו על המפגע?

– ובכן, ככל הנראה יעקב, מדובר בנמרוד שני, הידוע גם בכינוי "נמרום האדום". זהו פעיל וותיק בשמאל רדיקאלי, שנצפה פעמים רבות מתעמת עם חיילי צה"ל במחסומים. הוא צולם גם כשהוא משליך אבנים לעבר שוטרי מג"ב. מספר פעמים הוא צוטט בתקשורת כמי שאומר "כיבוש הוא טרור ובטרור נלחמים עם טרור". בעבר, היה חשוד בהגשת סיוע לארגוני טרור ואחזקת אמצעי חבלה ואף נעצר, אך שוחרר עקב חוסר ראיות. הערב, כנראה שיש ראיות מוצקות יותר, לדאבונינו

– תודה לך משה, נחזור אליך בהמשך. עמית סגל, מהן התגובות המערכת המדינית ?

– יעקב, בהחלט קשה להגיד ערב טוב בערב שכזה. במערכת המדינית יש גינוי גורף, מקיר אל קיר לפיגוע שהתרחש לפני שעה קלה ב"צעדה הכתומה". נשיא המדינה יוצא עם מסר חריף "לא לשנאת חינם". ראשי כל המפלגות מגנים בלשון שאינה משתמעת. זה נאמר בצורה כמעט גורפת, להוציא את נציגי הרשימה המאוחדת. הם נמנעים מלהגיב, להוציא את ראש המפלגה איימן עודה, שבחר להגיב בצורה לקונית "אנו מצטערים על כל צורה של שפיכות דמים ועל כל אלימות ובראש ובראשונה אלימות של כיבוש שבן הראוי שתסתיים בהקדם. אנו נמשיך להיאבק נגד כיבוש בכל צורה שנראית לנו, אך זו אינה דרכינו".

– תודה לך עמית ובחזרה אליך, משה.

– כן, יעקב, מצטרפת אלינו כאן מוריה מיישוב כוכב השחר, שהייתה בין הצועדים, קרובה מאד למקום בו נזרק הרימון ולא נפגעה בנס. תוכלי לספר לנו בכמה מילים מה ראית?

– אני עדיין בהלם…קשה לי לדבר אבל אני אנסה.צעדנו, שרנו שירים והאווירה הייתה ממש נחמדה. אפילו הצטלמתי סלפי ושלחתי להורים וכתבתי להם "מתל אביב המחבקת". ופתאום צעקות, עשן, דם, פצועים. ראיתי קבוצה של אנשי שמאל שצעקו משהו ולא הבנתי… ואז פתאום היה פיצוץ ועשן. אחרי שנייה של הלם, הבנתי שמישהו זרק רימון…איזה מטורף…אני מבינה עכשיו שזה יהודי ?

– אכן, כך נראה. מוריה, אני רוצה להפנות אלייך שאלה. ברור שכולנו מזועזעים ממה שקרה ובכל זאת…אתם יודעים שתל אביב היא עיר של שמאל חילוני, מדוע היה לכם כל כך חשוב לעשות את הצעדה דווקא כאן? האם לא יכולתם לצפות לסוג כזה של תגובה ולהימנע ממנה מבעוד מועד ?

– אני קצת בהלם מהשאלה…אנחנו לא תקפנו אף אחד. אתם יודעים מה, משה ויעקב- באולפן, אני רוצה להגיד לכם משהו. אני לא יודעת כמה אנשים בתל אביב יודעים שעד היום, עשר שנים אחרי שהבתים שגוש קטיף נהרסו, יש אנשים שעדיין אין להם בגורי קבע. יש אנשים שעדיין לא עובדים. יש ילדים שעדיין צריכים ללכת לפסיכולוג בגלל הטראומה שהייתה להם. מוחים פה נגד כל עוולה – חוץ מאשר נגד העוולה שהיא מתחת לאף שלהם. וחשנו שהגיע זמן לשנות את זה.אין באמת מדינת תל אביב ומדינת יש"ע. אנו באנו לכאן כי אכפת לנו ממה שקורה פה. ואני עדיין בהלם, אבל רוב התל אביבים לא שונאים אותנו ולבטח לא היו זורקים רימון. ראיתי גם איך מיד כמה חבר'ה עם שיער מחומצן ועגילים רצו לטפל בפצועים.

– מוריה, הערב נשמעות קריאות נקמה, שמענו אותן גם מאחורייך לפני רגע. מה את אומרת להם?

– אני אומרת שקריאות כאלה באות בדיוק להרוס את המטרה שבגללה באנו לכאן. באנו כדי לחבר. באנו כדי למחות על עוול שנעשה לאנשים. זה בסדר שיתווכחו איתי, שלא יסכימו איתי- אבל אני לא יכולה להרגיש שאני שקופה, שאני אוויר, שלא מתייחסים אלי, שמדינה הורסת לי את הבית ולוקחת לי את הפרנסה- ולאיש לא אכפת. הרי אף אחד לא היה רוצה שזה יקרה לו.

– מוריה, מה אתם הולכים לעשות עכשיו?

– אנחנו נתחיל את העצרת. כולנו בהלם, כולנו המומים, אבל נמשיך לעשות את מה שהתכוונו. לחזק את הקשר בין חלקי העם, את האחריות ההדדית. לא ניתן למשוגע אחד להדביק את כולנו בשנאה. אני מקווה שכל הפצועים יחלימו.

– תודה לך מוריה ואנו מקווים שהמשך הערב יהיה רגוע. משה, מה ידוע לך על מצבם של הפצועים?

– הם מקבלים טיפול. מצבה של אחת מהם מוגדר כמי שלא יצאה מכלל סכנת חיים. ואגב, שמעתי מהצועדים שמדובר בבחורה תל אביבית חילונית, שבאה כדי להזדהות עם חבריה , אותם הכירה בזמן של לימודים באוניברסיטת בר אילן. בכלל, רואים פה עכשיו התקהלות מעניינת של אנשי שמאל וימין, דתיים וחילוניים שמתקבצים,מתחבקים, מדברים ושרים. הרבה דמעות והרבה תפילות יש פה מסביב.

תודה לך משה נוסבאום בכיכר רבין, אנו גם נאחל החלמה מלאה לפצועים והמשך ערב רגוע. וכעת ליתר כותרות הערב. מצעד הגאווה בירושלים נערך הערב ללא כל תקריות מיוחדת

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: