ארכיון חודשי: אוקטובר 2015

חגורה כחולה

 

IMG-20151022-WA0042

לפני שש שנים נדבקתי בחיידק. חיידק משונה. בחיים לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה. מאז זה לא עובר

לפני שש שנים התחלתי להתאמן בג'יו ג'יטסו ברזילאי ( BJJ). זה מעולם לא עניין אותי ובכלל לא ידעתי שקיים עסף ספורט כזה. פשוט חבר אחד, חפרן בלתי נלאה, חפר לי במוח בלי הפסקה : "תבוא, תבוא, אתה תהנה מאד, זה יעשה לך טוב".

אמרתי בלב "כן, בטח"…גבר בן 33, שונא ספורט מילדות, חסר כוח פיזי, סיבולת וקואורדינציה, עסוק בעבודה ובלימודים, אתחיל עכשיו להיות נינג'ה…מה פתאום

האמת היא שבאתי לאימון ניסיון כדי שהוא יפסיק לחפור

ו…נדבקתי בחיידק. במכון אמנויות לחימה "קאיזן" בפתח תקווה מצאתי משהו שהפך לחלק מחיי.

אגב, אותו חבר הפסיק להתאמן מאז. אבל אני המשכתי.

בערך בשנה וחצי הראשונה, עד המבחן של החגורה הצהובה, הייתי בערך איש הכי מגושם וחסר קואורדינציה במכון. לעשות גלגול לפנים היה פרוייקט. להוציא אגן היה מסובך. ילדים חצי ממני בגיל ובמשקל פירקו לי את הצורה ומרחו אותי על המזרון בשכבה דקה ( האמת היא…שחלקם עושים לי את זה גם היום ). אבל…המשכתי להגיע

הסתכלתי אז על המתאמנים המתקדמים עם חגורות כחולות והאפשרות להגיע לחגורה כחולה נראתה לי בערך כמו אפשרות לטוס לירח. אני?

ושלשום זה קרה. עברתי מבחן ואני עם חגורה כחולה.

אבל האמת היא, שחגורה זה החלק הפחות חשוב. אמנם, חיכיתי לזה הרבה זמן ושמחתי, אבל זה לא העיקר.

העיקר הוא שבמהלך שש שנים, נבנה לי בלב ובנפש משהו אחר. כמובן גם בגוף – אבל בעיקר בנפש.

הפכתי לאדם טוב יותר. סבלני יותר. בטוח בעצמי יותר. הבנתי שהפחדים שלי הם בעיקר אצלי בראש. בכל תחום. שאם אני יודע לשחרר את הפחד ולתת מעצמי הכי טוב שאפשר- יהיה בסדר. שהפסד או ניצחון לא משנים הרבה. מה שמשנה- זה להישאר על הגלגל. שהתחרות העיקרית שלי היא עם עצמי. שכשנכנסים להתאמן- מורידים את הנעליים וגם את האגו.

זה התאפשר קודם כל בזכות האווירה הנפלאה שמייצר צוות המאמנים- בראשם אלון כהן ואחיו רון. אבל גם בזכות אנשים נפלאים שמתאמנים במכון קאיזן. אנשים טובים וצנועים, שהסבירו לי בסבלנות אלף פעם כל תרגיל וכל תנועה, ששמרו עלי כך שש שנים לא הייתה לי שום פציעה רצינית ( טפו -טפו -חמסה -חמסה –שום- בצל) אנשים שפרגנו ועודדו ונתנו חיבוק וטפחו על השכם…ועשו חשק להגיע. מקווה להמשיך אתם עוד שנים רבות

ותסלחו לי על משפט מנופח לסיום…אבל אם כל בני אדם היו באים אחרי עבודה למכון ג'יו ג'יטסו ועושים כמה קרבות ביניהם…העולם היה מקום טוב יותר.

למה לי בחירות עכשיו? ( על “כניעה” מאת מישל וולבק

 

מישל וולבק, "כניעה", הוצאת ספריה של בבל, 280 עמ', 2015.

טוב, לא יכולתי להרשות לעצמי לדלג על הספר השערורייתי ביותר של 2015… אפילו שאני לא מבקר סיפורת מקצועי. כפי שכתבתי כבר, יש אנשים שעד גיל מסוים מייצרים פרובוקציות ואז הפרובוקציות מתחילות להיווצר מעצמן. ספר שמדמיין שלטון של אסלם בצרפת העתידית היה חייב להתפרסם דווקא ביום הפיגוע ב"שארלי הבדו". ואם זה עוד לא מספיק- אז באותו יום "שרלי הבדו" יצא עם קריקטורה בשער שמציירת את מישל וולבק כשיכור שמאונן.

אז ראשית, שתדעו שהחבר"ה של "שרלי הבדו" לא צחקו רק על המוסלמים ושנית…אולי יש אלוהים ויש לו חוש הומור ?

ברצוני להתייחס לנקודה אחת קטנה בעלילה, אך בתור מבוא אצטט סיפור מספר אחר. איין הירסי עלי מספרת בספרה "כופרת" את סיפור חייה, שבשלב מסוים הגיע לכך שכאשר משפחתה הסומלית ניסתה לחתן אותה בעל כורחה עם מוסלמי תושב קנדה. בדרכה אליו באירופה, הירסי עלי החליטה לבקש מקלט בתור פליטה והגיעה קודם לגרמניה ולאחר מכן למרכז פליטים בהולנד, שם חיכתה לדיון בבקשת האזרחות שלה. ויום אחד בהיר היא שמעה דפיקות בדלת- משלחת נכבדה של זקני השבט באה להשיב את הבת הסוררת הביתה. הירסי עלי רצה לעובדת הסוציאלית של המרכז והיא הבהירה לה שאם ינסו לחטוף אותה או לאיים עליה, צוות של המרכז יזמין משטרה. הירסי עלי מצדה העבירה זאת לזקני השבט הנכבדים והם החליטו לפעול בדרכי נועם. הם הזמינו אותה להגיד להם, בצורה יפה ומכובדת, מדוע היא מסרבת להינשא לבעלה המיועד ? מה פגם מצאה בו? האם היכה אותה, השפיל אותה, רימה אותה או נהג בה בחוסר כבוד? האם הסתיר מחלה או מום ? האם לא קנה לה משהו שהיא ביקשה? הם שאלו אותה מכל כיוון אפשרי, אך היא דבקה בגרסתה שהיא לא רוצה לדעת עליו שום דבר, מטוב עד רע ופשוט אינה מעוניינת להינשא לו אלא לבחור לעצמה את בן הזוג. זקני השבט הנכבדים לא הצליחו לרדת לסוף דעתה של ההפקרות המודרנית שאחזה בבת שבטם המרדנית.

נחזור לספרו של וולבק. גיבורו, פרנסואה, הוא מרצה לספרות צרפתית, איש מנוכר ובודד, כמו רבים מגיבוריו של וולבק. כשנשיא מוסלמי עולה לשלטון, הוא מפוטר מאוניברסיטה עם תנאים סוציאליים טובים מאד, אך רוצה לשוב וללמד, אלא שעליו להתאסלם לשם כך. הוא יכול לבחור לעצמו אישה, כולל סטודנטית שלו, ואפילו יותר מאחת.  אם ירצה. את ההצעה הוא מקבל מנשיא האוניברסיטה, שהתאסלם כבר מבעוד מועד וכעת נשוי לאישה בת 40 שמשמשת עקרת בית וילדה בת 15 שמשמת אותו מינית. פרנסואה נוטה לקבל את ההצעה, אך יש פרט אחד שמביך אותו. לאחר היסוס מה, הוא שואל את הנשיא :

"יש גם…טוב, זה באמת עדין…נאמר שללבוש האיסלאמי יש יתרונות משלו, האווירה הכללית בחברה נעשתה הרבה יותר רגועה, ובכל זאת…הוא מאד מכסה, הייתי אומר. במצב של בחירה, זה עלול לעורר כמה בעיות…"

החיוך של רדיז'ה המשיך להתרחב. " אל תרגיש לא בנוח לדבר על זה, באמת! לא היית גבר אם לא היית מוטרד בגלל דברים כאלה…אבל אשאל אותך שאלה שאולי תפתיע אותך: אתה באמת רוצה לבחור?"

"ובכן…כן, נדמה לי שכן."

"זו לא אשליה, במידת מה ? מצאו שכל הגברים שעמדו בפני צורך להחליט, עשו בדיוק את אותה הבחירה. זה מה שהוביל את רוב הציוויליזציות, ובעיקר את הציוויליזציה המוסלמית, לפיתוח מוסד השדכנות. זה מקצוע מאד חשוב, ששמור לנשים בעלות ניסיון רב וחוכמה רבה. הן רשאיות, כמובן, בתור נשים, לראות את הבחורות עירומות, לערוך את מה שאין מנוס לכנות אלא ערך שווי, ולהתאים את המראה שלהן למעמד החברתי של הבעל המיועד. במקרה שלך, אני יכול להבטיח לך שלא תהיה לך סיבה להתלונן"

שתקתי. פי נותר פעור, למען האמת.

אז מה? האם אנחנו באמת רוצים לבחור? אני יודע שלכולנו כבר חפרו על זה אלפי פעמים ולאף אחד כבר אין כוח לכל הדיבורים על האחריות האישית ועל הבגרות ועל צלם אלוהים שבבחירה. ובכל זאת…כנראה שלא חפרנו מספיק, או שחפרנו יותר מדי. אדם מערבי מודרני, אומר לנו וולבק, התעייף מלהיות אחראי ובוגר כל הזמן. הוא מת קצת להישען על מישהו. או מישהי "בעלת ניסיון רב וחכמה רבה". שתקבל בשבילו את ההחלטה. בינינו, ההחלטות שלנו עד עכשיו היו כולן מבריקות? אז אולי ניקח את האוטונומיה שלנו ואת ההכרעה האישית יחד אתה ונמסור אותן באהבה לרב הגדול/ החכם הדגול/ יו"ר המפלגה/ הורים/ סבא וסבתא/ נשים בעלות ניסיון רב וחכמה רבה ? הם מבטיחים לנו שלא תהיה לנו סיבה להתלונן…בכלל, הם הרי מומחים בלהבטיח. בזה בטוח שיש להם ניסיון. ותמיד יש מי שקונה את ההבטחות שלהם- אז כנראה שיש להם באמת גם חוכמה רבה.

תצפו, למשל, בסרט "בושה" בכיכובו של מייקל פסבינגר. רווק עירוני מערבי חוזר בערב אחרי עבודה לדירתו הנאה והמעוצבת בטוב טעם ומתחיל להשתגע ולטפס על הקירות מבדידות איומה. הוא מנסה לגאול את עצמו ממנה- לשווא. אז אולי, אם אנו לא מצליחים- מישהו מנוסה וחכם ממנו יקבל את ההחלטה ? הירסי עלי עצמה כותבת, בספרה האחר, "נוודת”, שסבתה אמרה לה "העולם מחוץ לשבט הוא עולם קשה ואת ניצבת בו לבדך ". ללוקסוס ההחלטות יש מחיר ויש אנשים שזה עולה להם מאד ביוקר.

אולי בגלל זה גיבורו של וולבק מחליט להתאסלם. הוא עושה את זה בצורה שמזכירה בדיחה – חידה ישנה: " שלושה צפרדעים ישבו על שפת השלולית. צפרדעה אחת החליטה לקפוץ לשלולית. כמה צפרדעים נותרו על שפת השלולית? התשובה הנכונה היא- שלוש. היא רק החליטה, היא עוד לא קפצה". פרנסואה מקבל החלטה ומדמיין אותה לפרטי פרטים בסוף הספר…רק שהוא לא מקיים אותה בפועל. כנראה שאי קבלת החלטות זה משהו שמתרגלים אליו מהר. ומילותיו האחרונות של הספר הן "לא יהיה לי דבר להתחרט עליו"

ברור לי שוולבק נוקט כאן באמירה פארודית על שירה המפורסם ביותר של אדיף פיאף, שהפך למעין סמל לתרבות צרפתית חופשית. "Je ne regrette rien"- איני מתחרטת על דבר- שרה אדיף פיאף בקולה הצרוד ואתה שר העולם המודרני. נכון, עשינו כמה טעויות ונכשלנו בכמה דברים, אך את החופש אנו בוחרים לשמור לעצמנו. כולל את החופש לטעות. כי הוא עדיף על לשלם על טעויות של אנשים אחרים. והיום אני בוחר לשיר יחד עם אדיף פיאף- ולא לכרוע ברך לאיסלאם יחד עם גיבורו של וולבק. ואני מזמין אתכם להצטרף אלי.

דרך אגב, הירסי עלי דווקא הסתדרה לא רע בסוף. היא, שהייתה ילדה פליטה חסרת כול מסומליה, הפכה לכותבת מוכרת בעולם, חברת פרלמנט הולנדי, חוקרת במכון יוקרתי בארה"ב ולבסוף נישאה לאחד הכוכבים האינטלקטואליים של השמרנים בארה"ב- היסטוריון ניאל פרגוסון. במקום מוסלמי קנדי שהוריה רצו.

לא שוחחתי אתה, אך לא נראה לי שהיא מתחרטת.

 

אריק גלסנר על "כניעה"

אמרי סדן על "כניעה"

יובל גלדע בעיתון 77 על "כניעה"

התמכרות למין. האמנם? אכן !

התמכרות למין. האמנם? אכן !

שלוש רשימות שכבר פרסמתי בעבר

משופצות כעת

אורות בין צללים- 1

אורות בין הצללים-2

אורות בין הצללים -3

אתר של מכון ארגמן

אתר של מכורים למין אנונימיים בישראל

הקן החם- 054-6023768

וכתבה בנושא ב"מאקו"

אורות בין הצללים- 3

אורות בין הצללים 3- טיפול בהתמכרות למין

אוקיי, נניח שגבר גיי הבין שיש בעיה בהתנהגות המינית שלו. מה עושים עכשיו ?

  1. ראשית, חשוב שיזכור שאינו לבד בעולם. עשרות אלפים של גייז ברחבי העולם ( ועשרות בארץ) החלימו ומחלימים מהתמכרות למין. עם זאת, חשוב לזכור שלרוב יהיה לאדם קשה ביותר עד בלתי אפשרי להחלים בכוחות עצמו. התמכרות היא הפרעה רגשית עוצמתית, מתעתעת ויושבת על רבדים נפשיים עמוקים. לכן על פי רוב החלמה מוצלחת מצריכה עזרה חיצונית.
  2. דרך אחת נפוצה לקבל עזרה בנושא היא טיפול של איש מקצוע- פסיכולוג, קרימינולוג או עובד סוציאלי. עם זאת, חשוב מאד לוודא שאיש המקצוע שאתם פונים אליו הוא בעל יידע בהתמכרויות ובאופן ספציפי בהתמכרות למין. איש מקצוע שאינו מכיר את הנושא, גם אם בתחומים אחרים הוא נחשב לבכיר ומומחה, עלול שלא להועיל ולטפל בעניין מתוך חוסר הבנה. אל תתביישו לברר את הרקע המקצועי שלו בנושא. כמו כן, אם אנשים מקהילת להט"ב פונים לטיפול בנושא, חשוב שיהיה מדובר באיש טיפול שיש לו היכרות עם הקהילה ואינו סובל מהטיות הומופוביות.
  3. דרך נוספת היא קבוצות לעזרה עצמית בשיטת "12 צעדים". כמה מהן פועלות בעולם ועשרות ומאות להט"בים מחלימים שם מהתמכרות למין. בארץ פועלת חברותא "מכורים למין אנונימיים" וניתן להגיע למפגשים ע"י פנייה לקו החם שלה. בנוסף, פועלת בארץ חברותא "סקסוהוליסטים אנונימיים", אך הגדרות הניקיון שלה מתאימות על פי רוב לסטרייטים נשואים. מדובר בהגדרות שקיימות רק בתוך "סקסוהוליסטים אנונימיים" והן תקפות רק עבור אנשים שמגיעים לקבוצות אלו.
  4. החלמה מהתמכרות למין לא אמורה כלל לגרום להימנעות כללית לסקס לכל החיים. סקס אינו אלכוהול ולא סם! מדובר רק בהימנעות מהתנהגויות שהן פוגעניות או בעלות השלכות רגשיות שליליות. לעיתים ובהתאם להתרשמות של המטפל והמטופל, נקבעת תקופה מסויימת של הימנעות כללית מיחסי מין כולל אוננות, על מנת "לנקות את המערכת" ולהתחבר למיניות מחדש ממקום בריא ומחובר רגשית יותר. פסק זמן זה נמשך לרוב בין מספר שבועות למספר חודשים.
  5. לרווקים וכאלה שאינם נמצאים בקשר זוגי בתחילת הטיפול, מומלצת לרוב תקופה של מספר חודשים להימנעות מיצירת קשרים זוגיים. תקופה זו נועדה לאפשר חיבור מעמיק יותר של הפרט לצרכים הרגשיים של עצמו.
  6. והעיקר- מין עצמו אינו דבר רע, חולה או פוגעני. שימוש בו לרעה או בריחה ממנו הם אלו שמהווים בעיה. רבים מאלו שמצאו אומץ להודות בבעיה ולבקש עזרה חיים היום חיי החלמה ונהנים מאינטימיות טובה, בריאה ומספקת. אף אחד לא חייב לסבול ולחיות חיים של סודות, הסתרה, בדידות ותסכול. יש בחירה לעשות את הדברים אחרת.

אתר של מכון ארגמן

אתר של מכורים למין אנונימיים בישראל

הקן החם- 054-6023768

אורות בין הצללים- 2

אורות בין הצללים- 2

התמכרות למין של גברים גאים- מיתוסים ועובדות

בהבהרה של המושגים השונים שקשורים לעניין ובהפרכת המיתוסים הנפוצים סביב הנושא.

מיתוס מס' 1- אין דבר כזה התמכרות למין. התמכרות זה רק לחומר שמכניסים לגוף

עובדות- לא רק חומרים שונים הם ממכרים. בעצם, לעולם החומרים אינם אלו

ש"עושים" את ההתמכרות. התמכרות נוצרת בעקבות החומרים המופרשים במוח

שנקראים אנדורפינים. אלו חומרים שמופרשים בכל הנאה. בהתמכרות האדם נעשה

תלוי בהפרשתם ומתחיל לצרוך אותם סביב כל בעיה רגשית או מצוקה שנוצרת אצלו- חרדה,לחץ, תחושת "היי", חוסר ביטחון וכו"

מיתוס מס' 2- רק אנשים ירודים מבחינה מוסרית מתמכרים

עובדות- לסקס או לכל התמכרות אחרת מתמכרים אנשים שונים עם מערכות ערכים מאד שונות. הבעיה עם ההתמכרות היא בדיוק העובדה שהיא לעיתים קרובות גורמת לאדם לנהוג בניגוד לערכים שבו הוא מאמין

מיתוס מס' 3אנשים שיש להם ערכים דתיים טובים וקיבלו חינוך טוב מהבית לא מתמכרים

עובדות – כל מיני בני אדם מתמכרים למין, כולל אלו שקיבלו חינוך מצוין. איש לא מחנך את ילדיו להתמכר. כמו כן, פניה לדת או לתפילה אינה גורמת להתמכרות לחלוף.

מיתוס מס' 4- כל ההומואים מכורים למין

עובדות- במיתוס הזה משתמשות קבוצות שונות, כל אחת למטרה שלה. ההומופובים והאנשים שנאבקים נגד הקבלה החברתית של ההומוסקסואלים טוענים את הטענה הזו כדי להוכיח שהנטייה ההומוסקסואלית כשלעצמה הנה מחלת נפש. פעמים רבות אומרים זאת גם כדי להפחיד את האנשים הצעירים שמתלבטים עם הנטייה המינית שלהם. אין להפחדה זו כל קשר לעובדות. לעיתים גם גברים הומוסקסואלים מוצהרים משתמשים בטיעון הזה כדי להגיד שההגדרה של "התמכרות למין" נוצרה כביכול בכדי לדכא אותם ולמנוע מהם הנאה. גם לזה אין קשר למציאות. אחוז הגברים הגאים המכורים למין דומה מאד לאחוז דומה של הגברים הסטרייטים. פעמים רבות הם גם נפגשים באותן קבוצות עזרה עצמית. הם- הומואים וסטרייטים המכורים למין עם אנשים או ברשת- סובלים מהחסך באינטימיות, אך הדפוס של ההתמכרות הוא זה שמבטיח שהבעיה לעולם תחזור על עצמה. ווריאציה של המיתוס מס' 4 טוענת שמי שיטפל בהתמכרות למין יהפוך להטרוסקסואל. גם זו טענה של האנשים שמאמינים כי הומוסקסואליות היא מחלה או סטייה. אדם כזה לא "יגמל" מהיותו הומוסקסואל, אלא להיפך, יוכל לנהל אינטימיות הומוסקסואלית בריאה ותקינה, בלי סודות ורגשי אשם. טיפול בתהמכרות למין נועד לגברים ונשים עם כל נטייה מינית ואינו קשור כלל לטכניקות של "טיפולי ההמרה" שמציעים לאנשים לשנות את הנטייה המינית שלהם. ווריאציה נוספת של המיתוס היא הטענה "הומואים לא יכולים להיות מונוגמיים" או "כל הגברים חרמנים". נכון שכל הגברים הם ייצורים מיניים וקל להם יותר להפריד בין מין לרגשות. אך ההפרדה הזו עושה לרבים מהם רע לאורך זמן, כיוון שהיא גוזלת מהם אינטימיות ואהבה.

מיתוס מס" 5- סקס ברשת זה לא נקרא

עובדות: זה כן נקרא. התמכרות לסייבר- סקס ברשת, גלישה בלתי נשלטת בצ'טים וחיפוש באתרי פורנו או אפליקציות מבוססות מיקום שיוצא משליטה הוא התמכרות לכל דבר. ההתמכרות הזו לא חייבת לכלול הגעה לפורקן מיני. אבל היא כוללת מצב כפייתי והעדר יכולת להפסיק למרות הרצון והשלכות בעייתיות

מיתוס מס" 6- כל האנשים שקשורים לקטעים של סאדו או פטישים מיניים חריגים הם מכורים לסקס.

עובדות- ההתנהגות המינית האנושית באה לידי ביטוי במגוון גדול מאד של מעשים מגוונים. כל עוד מדובר ביחסים שהם בהסכמה ואינם יוצאים מכלל שליטה- הרי שזה לגיטימי, מקובל ולא בגדר בעיה שמצריכה טיפול. תהנו.

מיתוס מס' 7 – התמכרות לסקס היא סימן של מחלת נפש או הפרעה אחרת

עובדה- התמכרות לסקס ממש לא חייבת להיות קשורה לכל בעיה אחרת. אצל חלק מן האנשים שסובלים מהתמכרות יש גם בעיות רגשיות אחרות שאמורות לקבל טיפול במסגרת המתאימה. אצל רבים הצורך בהתמכרות יושב על צורך נפשי מסוים שלא מתמלא כראוי. במהלך הטיפול האנשים מקבלים הבנה לגבי הצורך הזה והדרך למלא אותו באופן בריא.

הרשימה הבאה של הסדרה הזו תסביר בקצרה את אופן הטיפול בהתמכרות למין