חגורה כחולה

 

IMG-20151022-WA0042

לפני שש שנים נדבקתי בחיידק. חיידק משונה. בחיים לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה. מאז זה לא עובר

לפני שש שנים התחלתי להתאמן בג'יו ג'יטסו ברזילאי ( BJJ). זה מעולם לא עניין אותי ובכלל לא ידעתי שקיים עסף ספורט כזה. פשוט חבר אחד, חפרן בלתי נלאה, חפר לי במוח בלי הפסקה : "תבוא, תבוא, אתה תהנה מאד, זה יעשה לך טוב".

אמרתי בלב "כן, בטח"…גבר בן 33, שונא ספורט מילדות, חסר כוח פיזי, סיבולת וקואורדינציה, עסוק בעבודה ובלימודים, אתחיל עכשיו להיות נינג'ה…מה פתאום

האמת היא שבאתי לאימון ניסיון כדי שהוא יפסיק לחפור

ו…נדבקתי בחיידק. במכון אמנויות לחימה "קאיזן" בפתח תקווה מצאתי משהו שהפך לחלק מחיי.

אגב, אותו חבר הפסיק להתאמן מאז. אבל אני המשכתי.

בערך בשנה וחצי הראשונה, עד המבחן של החגורה הצהובה, הייתי בערך איש הכי מגושם וחסר קואורדינציה במכון. לעשות גלגול לפנים היה פרוייקט. להוציא אגן היה מסובך. ילדים חצי ממני בגיל ובמשקל פירקו לי את הצורה ומרחו אותי על המזרון בשכבה דקה ( האמת היא…שחלקם עושים לי את זה גם היום ). אבל…המשכתי להגיע

הסתכלתי אז על המתאמנים המתקדמים עם חגורות כחולות והאפשרות להגיע לחגורה כחולה נראתה לי בערך כמו אפשרות לטוס לירח. אני?

ושלשום זה קרה. עברתי מבחן ואני עם חגורה כחולה.

אבל האמת היא, שחגורה זה החלק הפחות חשוב. אמנם, חיכיתי לזה הרבה זמן ושמחתי, אבל זה לא העיקר.

העיקר הוא שבמהלך שש שנים, נבנה לי בלב ובנפש משהו אחר. כמובן גם בגוף – אבל בעיקר בנפש.

הפכתי לאדם טוב יותר. סבלני יותר. בטוח בעצמי יותר. הבנתי שהפחדים שלי הם בעיקר אצלי בראש. בכל תחום. שאם אני יודע לשחרר את הפחד ולתת מעצמי הכי טוב שאפשר- יהיה בסדר. שהפסד או ניצחון לא משנים הרבה. מה שמשנה- זה להישאר על הגלגל. שהתחרות העיקרית שלי היא עם עצמי. שכשנכנסים להתאמן- מורידים את הנעליים וגם את האגו.

זה התאפשר קודם כל בזכות האווירה הנפלאה שמייצר צוות המאמנים- בראשם אלון כהן ואחיו רון. אבל גם בזכות אנשים נפלאים שמתאמנים במכון קאיזן. אנשים טובים וצנועים, שהסבירו לי בסבלנות אלף פעם כל תרגיל וכל תנועה, ששמרו עלי כך שש שנים לא הייתה לי שום פציעה רצינית ( טפו -טפו -חמסה -חמסה –שום- בצל) אנשים שפרגנו ועודדו ונתנו חיבוק וטפחו על השכם…ועשו חשק להגיע. מקווה להמשיך אתם עוד שנים רבות

ותסלחו לי על משפט מנופח לסיום…אבל אם כל בני אדם היו באים אחרי עבודה למכון ג'יו ג'יטסו ועושים כמה קרבות ביניהם…העולם היה מקום טוב יותר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: