בעקבות מעצדרו של הרב רון יוסף
מכירים את זה שמתברר לכם שצדקתם, אבל הייתם מעדיפים לטעות ?
מכירים את התחושה המרה של "זה נכון" מול התקווה הלוחשת "אבל אולי בכל זאת" ?
אז הנה זה קרה. רב רון יוסף, פעיל בולט בקהילה הדתית הגאה, עצור בחשד לעבירת הונאה.
הכרתי את הרב רון לפני שנים, עוד בתור מנהל פורום "גייז דתיים" באתר "ואללה". ועלי להודות שמלכתחילה הייתה סביב האיש אווירה לא ברורה של מעשים לא ישרים , שאיכשהו תמיד היו "על הגבול" אבל "לא ממש". פעם אחר פעם ראיתי את הטקסטים שלי ושל אחרים מנוכסים בידיו של הרב רון, כפי שאנו רגילים לכנותו, והוא פעם אחר פעם מסביר ומתרץ ומתחמק שמדובר ב"ציטוט נרחב" וכו". וכן, גם אני הייתי שותף לקידום של "מסמך הרבנים" למשל. אמנם יצאתי מהארון והפכתי להיות פעיל בקהילה הדתית הגאה זמן רב לפני שהרב רון עשה זאת ובלי כל קשר אליו, אבל אני מודה שגם אני התלהבתי מהרעיון ש"הנה יש רב אורתודוקסי ראשון מחוץ לארון".
ולצד זאת תמיד כונן חשד ותחושה ש"הכול כשר, אך משהו מסריח". ותקווה ש"הכול בסדר, סתם אני פרנואיד". כמובן, כעת טרם הוכח חשד כלשהו והלואי שיסתבר שאין בדברים ממש. אבל הניתוח הפשוט של הדברים אומר שאחד ועוד אחד כנראה שווה שתיים, גם אם מאד מתחשק לי שפעם אחת זה יהיה שלוש. ואם אדם במשך שנים מתנהל כמי שיש לו מה להסתיר- כנראה שיש דברים בגו.
אבל זה כבר בתחום האחריות של המשטרה, ולא בתחום שלי. בעבר גם נפגעתי מהרב רון באופן אישי, אבל הכול מחול מזמן. פשוט התרחקנו, ואיני שמח לאידו חלילה, אלא עצוב- בשבילו ובשביל קהילה דתית גאה כולה. לכן אבקש לכתוב כאן כמה דברים.
ראשית, לרב רון עצמו. כפי שכתבתי, אין בליבי שמחה לאיד, חלילה. והדבר היחיד בו אני רוצה זה שהאמת תצא לאור. אם תוכח חפותך מעבר לכל ספק סביר- אשריך. אך אם לא- יקירי, אנא קבל עליך את עול התשובה ותענית הדיבור. אל תנסה לסובב שוב את כולנו עם חלקות לשון – כבר הבנו שאתה יודע לעשות זאת היטב. אל נא תגרום לחילול השם גדול יותר ממה שכבר נגרם. עשית דברים חשובים שערכם קיים- אך כנראה שלצדם עשית גם דברים אחרים. וכפי שקיבלת שכר על הדרישה- כך תקבל שכר על הפרישה.
שנית, לחברים "מבקשי טובתנו" למיניהם שמבקשים לנצל את הפרשה כדי לנגח את כל הקהילה הדתית הגאה. אני יודע שלא אהבתם אותנו עד עכשיו, וכנראה שלא תתחילו לאהוב אותנו מהיום ואילך . אך אנא, אל תתפתו לכיוון של התקפות אישיות על תפיסה רעיונית. קהילה דתית גאה מורכבת לא רק מרב רון וגם לא בעיקר ממנו. היא מונה עשרות רבות של להט"בים דתיים ברמות שונות של יציאה מהארון בתוך הקהילה הדתית. גם אתם לא הייתם רוצים שבמקרה, למשל, של חשיפת שחיתות אצל חבר מועצת יש"ע יטילו דופי בכל ההתיישבות היהודית ביו"ש. וכידוע, תיתכן גם מציאות של נשיא או ראש ממשלה מושחת – וזו אינה מתירה הטלת דופי לא במדינה כולה ולא בעם כולו. אלא רק באיש הציבור ששיחת את דרכו.
ולחבריי מקהילה דתית גאה. זו שעה קשה. קשה האכזבה, וקשה לגלות עוגן שנשמט מהידיים. לכן דווקא בשעה זו, תסלחו לי על קלישאה, עלינו לעודד ולחזק אחד את השני. כי אין מי שיעשה זאת חוץ מאיתנו. להתחבר, להתגבר על חילוקי דעות פנימיים ולצאת בקול ברור ונחרץ למען כל הדברים החשובים והערכיים שלמענם התייצב הרב רון- קבלה ופתיחות בקהילה הדתית, התנגדות לטיפולי המרה בלתי מקצועיים ובלתי אתיים, תמיכה בצעירים וצעירות המגלים את זהותם וקשר שוטף עם רבנים ואנשי הציבור. עם כל ההערכה הרבה לפועלו של הרב רון, הוא לא היה הראשון שהניף את הדגל הזה- ודגל זה לא אמור ליפול גם אם אינו יכול לשאתו יותר. היום מתקיים בכנסת ישראל יום הזכויות של קהילת להט"ב- ונציגי קהילה דתית גאה עומדים לככב בו ! בואו ונמשיך יחד בשביל שכבר צעדנו בו דרך ארוכה ונחזק אחד את שני ביתר שאת.
אסיים בסיפור שקרה לי לפני שנים מספר. במסגרת פעילותי כמנהל פורום גייז דתיים, פגשתי אישה יקרה, שלא אומר את שמה, רק אציין שהיא פעילה ותיקה ועתירת זכויות בפעילות הפמיניסטית הדתית. פעילות זו כבר קצרה אז הצלחה לא מועטה וביקשתי ללמוד ממנה את "הדרך להצלחה". באותה תקופה היא גם הושמצה לא מעט על תחום מסוים של פעילותה וליבה היה מר. היא אמרה לי בפתיחת אותה שיחה : "אל תלכו לרבנים! חבל על הזמן! אני מצטערת על כל רגע שפניתי אליהם". לאחר שהמשכנו בשיחה דעתה התקררה מעט והיא ביקשה לתקן את דבריה. היא אמרה " טוב, נסחפתי. כמובן שיצאו דברים חשובים מהקשר עם רבנים וכמובן שאני לא מצטערת על כל רגע. אבל חשוב מאד שלא תחשבו שהם יעשו עבורכם את העבודה. עליכם להעצים את עצמכם, לחזק את עצמכם ולצאת בפעילות שתעמיד את הסוגיה שלכם לסדר יום של הקהילה הדתית. זה מה שאנחנו, הפמיניסטיות הדתיות, עשינו. ואז יצטרפו הרבנים".
אולי זה המסר. החלום של "רב אורתודוקסי גאה" נגוז לפי שעה. אנו במציאות שבה איש לא יעשה במקומנו את העבודה- לא מול הרבנים ולא מול אנשי הטיפול ולא מול הציבור. המבוגר האחראי זה אנחנו- ואין מבוגר אחראי אחר. יהי רצון שפרשה עגומה זו תגרום לכל אחד מאתנו לחשוב, מה הוא יכול לתרום היום לקהילה הדתית הגאה. היום, לא מחר.
על כלל ופרט 