על "המחבל" לג'ון אפדייק

updike terrorist

אני מודה שיש חורים בהשכלתי הספרותית. חורים גדולים.

למשל, עד היום לא קראתי אף ספר של ג'ון אפדייק. אפילו לא אחד.

ולאחרונה מצאתי ברשת קובץ חינמי עם תרגום לרוסית של הרומן "המחבל" שאפדייק כתב ב- 2006. בלעתי אותו ביום וחצי ( הספר טרם מצא את דרכו אל הקורא העברי)

מה אומר לכם…

יצירת מופת. פשוט מרשים.

בעידן הויקיפדיה נושא הספולירים הופך לרלוונטי הרבה פחות ובכל מקרה אני ממליץ בחום לכולם לקרוא את ספרו של אפדייק גם אם תדעו את העלילה. אז תמצית הדברים- צעיר אמריקאי תושב ניו יורק, בן לאב מוסלמי מצרי שנטש אותו ולאם אירית, מתחבר לזהותו המוסלמית ומתנכר לסביבה. שייח' מהמסגד, ביחד עם בעלים של חברת שיווק רהיטים שהוא עובד בה מצליחים לגייס אותו להיות שהיד ולבצע פיגוע, שנמנע ברגע אחרון ממש.

אני חוזר- אל תחשבו לרגע לוותר על הספר בגלל התקציר הזה !

כי הספר, כפי שאמרתי, הוא יצירת מופת של ממש. מרשים ומרגש לראות איך אפדייק , בן 74 ( זה היה הספר הלפני- אחרון שפרסם) נכנס לעומק לתוך עולמו הרגשי של נער אמריקאי ומראה איך עולם המתירנות המערבית מאיים עליו ואיך הוא נסוג ממנו אל חיקו החמים של אסלאם. מרשים להכיר במהלך הקריאה את התחקיר המעמק שנעשה לצורך כתיבת הספר שכלל היכרות מעמיקה עם קוראן ( ציטוטים ארוכים משובצים לאורך כל הספר) עם השפה הערבית ועם יתר פריטים- כולל למשל הבדלים בין מסגדים סוניים ושיעיים. מרשים לראות גם את כל התיאורים האחרים בהם אפדייק מגיע לדיוק של פרטי פרטים- למשל מודלים של משאיות או סוגים שונים של חומרי נפץ ואופן פעולתם.

ולא רק הגיבור הראשי, אחמד אשמאווי מאלוי, זוכה ל"טיפול רגשי מעמיק"- אלא כל הדמויות. גם המורה של אחמד בתיכון, ג'ק לוי, יהודי חילוני מתוסכל ודכאוני, מוצג בפנינו במלוא התסכול מהחיים התפלים של מעמד הביניים האמריקאי, שכבר מזמן שכח בשביל מה הוא מרוויח את משכורתו וצורך עוד ועוד מוצרי צריכה. הרקע היהודי שלו, ניכור למסורת אבותיו ואשמה, אשמה יהודות שמכרסמת בו ללא הרף כל העת- מוצגים לקורא. גם אשתו שממלאת את הריקנות שבתוכה בזלילת ממתקים – ומנסה להתגבר עליה בדיאטת רצח שכמעט גורמת לה למות. גם שר הביטחון של ארה"ב, שאומר לעוזרת שלו "אני מתקשה להבין, איך מישהו, כולל מחבל, יכול לשנוא כל כך את המדינה שאני כל כך אוהב".

אולי זה יישמע מוזר, אבל אחרי הקריאה בספר אני משוכנע יותר מאי פעם שהמערב לא יפסיד את המלחמה מול הטרור האסלאמי.

אתם יודעים למה?

כי מבחינה תרבותית כבר ניצחנו אותם.

אם יש במערב ולו סופר אחד כמו אפדייק, שמבין כל כך לעומק את האויב הרצחני ביותר של המערב ומסוגל לכתוב על זה ספר מבלי לעשות לו דמוניזציה או לחלופין להציגו כמגוחך- זה מעיד כמה המערב הוא באמת חזק ובטוח בעצמו, גם לאחר אסון התאומים. כי בעולם האלים של אל קעידה ודעא"ש אין אף אחד שיכול להגיע לרמות כאלה של הבנה בלי לפחד. רק אדם באמת חזק ובטוח בעצמו, יכול להבין באמת את הצד השני.

כאמור, זהו ספרי הראשון של אפדייק ואיני יודע לומר כמה הוא משקף או דומה לספריו הקודמים. אך אני יכול לומר שזהו אחד הספרים החשובים שנכתב בתחילת המאה ה- 21 על אחת הסוגיות הבוערות והמפחידות ביותר- והוא מצליח להוציא מההתבוננות שלנו על איסלאם האלים את העוקץ של הפחד.

ואם בכל זאת צריך לצאת ידי חובה בהערת ספרות השוואתית, הרי ששני דברים בספר הזכירו לי דווקא את …הארי פוטר.

הראשון הוא רגשי האשם של אחמד על הרקע ה"חצי מוסלמי" שלו שבגללם הוא מתאמץ כל הזמן להיות המוסלמי הטהור מכולם. מזכיר לי קצת את ה"בוצדמיים", קוסמים- למחצה ב:"הארי פוטר" שחלקם מתאמצים מאד להסתיר את מעמדם ה"לא טהור".

השני הוא הפחד של חלק מהדמויות ב"הארי פוטר" לומר בקול את שמו של הקוסם הרע- וולדמורט. ודווקא דאמבלדור, הקוסם הטוב הראשי, אומר את שמו בלי פחד וגם אומר שעצם הפחד מפניו מעצים אותו.

בקיצור- תעשו מאמץ ותקראו את אפדייק. תנשמו עמוק ותביטו בפניו של "המחבל". ותגלו פנים של בן אדם.

ואגב- הוצאת זמורה- ביתן- למה אתם מחכים? כבר עשר שנים והספר עדיין לא בעברית? קדימה, לעבודה !!!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: