מה המחקר המדעי באמת אומר על הנטייה המינית ?

baileyמייקל ביילי mchugh,paul פול מק’הוק

 

 

אולי חשבנו שהדיונים בשאלת תורשה- סביבה של נטייה מינית הם נחלת העבר. הרי בית המשפט של ארה"ב כבר פסק להכיר בנישואי גייז…אז מה זה כבר משנה …

אז מסתבר שזה משנה מאד. כי עובדה- בספטמבר 2016 יוצאים שני פרסומים מקיפים ונרחבים בנושא. ושניהם כבר מעוררים עניין.

הראשון – בכתב עת Psychological Science in Public Interest, כתב עת מדעי שפיט שמפרסם סקירות מקיפות בסוגיות שונות במדעי החברה שיש בהן, כפי שמשתמע גם מן הכותרת, עניין לציבור הרחב. הדוח הנוכחי נכתב על ידי חמישה חוקרים ותיקים וחשובים בתחום הנטייה המינית ( ביניהם חוקר גנטיקה מייקל ביילי )וזהות מגדרית ושמו "נטייה מינית, פולמוס ומדע". מטרתו היא לסכם את המידע המחקרי העדכני על אודות נטייה מינית אנושית וגם לדון ברמת הרלוונטיות של המידע הזה לגבי דיונים חברתיים עכשויים של זכויות להט"ב.

השני התפרסם במגזין שמרני לטכנולוגיה וחברה New Atlantis ולא עבר הליך של ביקורת עמיתים. שמו "מיניות ומגדר- ממצאים מתחום ביולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי חהברה". מחברי הסקירה אינם חוקרים מקצועיים בתחום של נטייה מינית או מגדר. אחד מהם, ד"ר לורנס מאיירס , הוא אישיות די אלמונית והשני, פסיכיאטר פרופ' פול מק'הוק , מוכר בהתבטאויות שנויות במחלוקת בנושא הטראנסג'נדרים בעברו, אך לא כחוקר מקצועי בנושא. כאמור, מדובר במגזין פופולרי שבו המאמרים המתפרסמים עוברים ביקורת עורך, אך לא ביקורת עמיתים. הגיליון אכן לא כולל דיון ביקורתי בסקירה של מאיירס ומק'הוק- בעוד שהסקירה הראשונה זוכה עוד באותו גיליון למאמר חצי ביקורתי וחצי משלים מאת ריצ'ארד סבין- ויליאמס, חוקר בכיר של נטייה מינית בזכות עצמו.

ובכן, מה אומרות שתי הסקירות ? נתחיל מביילי ועמיתים:

– המושג "נטייה מינית" מתייחס למשיכה לאותו מין, למין השני או לשניהם. אלו הנמשכים לאותו מין מהווים 5% ומטה בכל הסקרים בחברות המערביות – וזה נתון עקבי גם בחברות הלא מערביות. אין ראיות משכנעות לכך ששיעורי נטייה הומוסקסואלית השתנו באופן משמעותי בתקופות שונות או במקומות שונים.

– קיימים מספר הבדלים חשובים בין הנטייה המינית הגברית לזו הנשית. נשים נוטות יותר לדווח על משיכה מינית לשני המינים ולא לסביות בלעדית. בעוד שאצל גברים הדפוס הוא הפוך. נטייה מינית גברית קשורה לדפוסי העוררות המינית אצלם- לא כך אצל נשים. נטיה מינית נשית נוטה גם לגלות יותר תנודות לאורך זמן.

– דפוס שבו גיבוש נטייה מינית הומוסקסואלית אצל גברים ונשים מוטרם על ידי שונות מגדרית בילדות קיים אף הוא בתרבויות שונות. שונות מגדרית פירושה התנהגות שמזכירה יותר את המין השני והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה מעודנת או קיצונית. לרוב היא מופיעה בגיל מוקדם, למרות סוציאליזציה מגדרית שגרתית. אצל חלק מהאנשים היא ממשיכה לתוך חייהם הבוגרים.

– נראה כי קיים מתאם בין תפיסת הנטייה המינית ליחס החברתי כלפיה. אלו שנוטים יחס חיובי או נייטראלי כלפי הנטייה המינית נוטים לייחס אותה לגורמים מולדים, בעוד אלו שנוטים לייחס לה משמעות שלילית מבחינה דתית או מוסרי, נוטים לייחס אותה לגורמים חברתיים ( הסבר חברתי לעומת הסבר לא חברתי). כל אחת מהתפיסות זקוקה לתימוכין מחקריים ולא ניתן לקבל את אחת מהן רק בגלל שלשניה חסרים תימוכין מחקריים.

– כעת אין תפיסה אחת לגבי מוצא הנטייה המינית שזוכה לתמיכה מחקרית רחבה. אך כעת יש הרבה יותר ראיות מחקריות לטובת הסבר בלתי- חברתי לעומת ההסבר החברתי. ראיות אלו כוללות: ממצא מובהק וחוצה תרבויות על הקשר בין חריגות מגדרית בילדות לנטייה מינית לא – הטרוסקסואלית בבגרות, השפעה גנטית מתונה במחקרי תאומים נרחבים וממצא חוצה תרבויות מובהק על אודות השפעת סדר הלידה על הנטייה המינית הגברית. לעומת זאת, ההסברים החברתיים, כגון פיתוי על ידי מבוגר הומוסקסואל, דפוסי הורות כושלים או השפעה של הורים הומוסקסואלים- הם לרוב חלשים ברמת המובהקות המחקרית וקשים לבידוד במחקר.

– אין כל ראיה לכך שסבלנות כלפי אנשים הומולסביים מגדילה את מספרם של האנשים עם נטייה הומולסבית, אם כי ייתכן שהיא מגדילה יכולת לביטוי התנהגותי של נטייה קיימת. לעומת זאת, דיכוי עצמי נמשך של נטייה מינית מוליד מצוקה אישית רבה ואינו משרת יעד חברתי שלא ניתן להשיגו בדרך אחרת.

לעומת זאת, תמצית המסקנות של מאיירס ומק'הוק הן:

– התפיסה ש"אנשים נולדים הומואים" אינה נתמכת ע"י מחקר קיים

– ישנן ראיות לתפיסה שגנים והורמונים משפיעים על נטייה מינית, אך טרם נמצא הסבר מלא ביולוגי מלא לנטייה המינית האנושית. קיימים גם הבדלים קטנים במבנה המוח של הומוסקסואלים והטרוסקסואלים, אך לא ברור אם לייחס אותם לגורמים מולדים או לסביבה החברתית.

– מחקרי אורך של מתבגרים מראים כי הנטייה המינית נוטה להיות גמישה לאורך זמן

– אנשים עם נטייה מינית לא- הטרוסקסואלית נוטים לדווח על פגיעה מינית בילדות פי שתיים או שלוש מהטרוסקסואלים

– לא- הטרוסקסואלים נמצאים בסיכון משמעותית יותר גבוה למגוון בעיות בתחום בריאות הנפש

– קיימות ראיות מוגבלות לכך שסטיגמה חברתית שלילית תורמת לבעיות רגשיות בקרב אוכלוסיית להט"ב, אך נדרש מחקר יסודי יותר על מנת להבין את הקשר בין הדברים

( לדוח של מאיירס ומק'הוק יש חלק נוסף המוקדש לנושא של זהות מגדרית. כיוון שביילי ועמיתיו לא עסקו בזה, אני מדלג על החלק הזה בדוח שלהם)

אז זהו…תקראו ותחליטו ממה אתם משתכנעים. רק תעשו טובה לעצמכם, אל תקראו רק את מה שאתם רוצים לשמוע מראש …

 

ומאמר שלי מלפני כמה שנים שמסכם את הנושא…דומה לביילי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: