הביתה בדרך לא סלולה

תוצאת תמונה עבור שיעורי בית חיים נבון  תוצאת תמונה עבור אדם וביתו הרב סולובייצ'יק

הרהורים אישיים על ספרו של רב חיים נבון

שיעורי בית- הרב סולובייצ’יק על זוגיות, מיניות ומשפחה בימינו”

 

"או שאמצא דרך, או שאסלול אותה " (אלמוני)

אודה וגם אבוש- לא קראתי עד לאחרונה את ספרו של גרי"ד סולובייצ'יק "איש וביתו". זאת על אף שבהחלט הייתי נוהג להגות בכתביו של גרי"ד. לא יודע לומר בוודאות מה הייתה הסיבה לכך , אך יש לי השערה. כשהספר יצא, הייתי כבר לאחר מספר שנים של התמודדות עם הנטייה המינית שלי. ייתכן שלא רציתי להקשיב לקולו של מורה רוחני נערץ ולהתאכזב, לנוכח העובדה שאין לו מה להציע לי.

וכעת הייתה לי הזדמנות פז להשלים את שיעורי הבית. רב חיים נבון ( שזכיתי לחלוק עליו לאחרונה במהלך דיון על נושא להט"בי )  פרסם ספר על זוגיות ומיניות בהגותו של גרי"ד- בדיוק עם השם הזה. וכך עשיתי שיעורי בית כפולים- למדתי את משנתו של הרב- ושל תלמיד תלמידו. מודה שניגשתי לעניין בלי ציפיות מיוחדות, ומתוך גישה סקפטית – גם מתוך הנחה שגישתו האורתודוקסית הבלתי מתפשרת של גרי"ד לא תתן כל מרחב לצורות השונות של מוסד המשפחה וגם מתוך הנחה שהדברים, שנכתבו רובם על רקע מציאות שנות החמישים והשישים של מאה שעברה איבדו את רלוונטיות ב- תשע"ז. ציפיתי לאפולוגטיקה אורתודוקסית עם מעט ציטוטי קישוט של הגות מערבית.

ובכן, התבדיתי.

נחשפתי למערכת הגותית מעמיקה ורצינית, עם ניתוחים והכללות מעניינות, עם מורכבות וגוונים. נוספת על כך עבודת מחקר רצינית ויסודית של הרב נבון, הן בהגותו של גרי"ד , שכולה פרושה לפניו כמגילה והוא בונה בה הקשרים וקישורים והן היכרות מקיפה עם מחקר סוציולוגי עדכני על אודות מצב המשפחה. עם חלק מההנחות אני מסכים ועל האחרות חולק, אך בסך הכול נפרשת בפנינו מערכת הגותית שלמה ומרשימה, שמציגה אתגר רציני עבור כל מי שמושג המשפחה חשוב לו.

אם לתמצת בקיצור נמרץ את הטיעונים- ואני ממליץ מאד שלא להסתפק בתמצות שלי, אלא לעיין בשתי הספרים – אז הרב נבון בונה, בעקבות גרי"ד את המהלך הבא. אדם נמצא בודד בעולם ועליו לתקן את בדידותו , שהיא מצבו הקיומי. בנוסף, האדם לעולם נמצא גם בתוך הטבע וגם מחוצה לו. אי לכך, לא יוכל לספק את עצמו באמצעות סיפוק צרכיו הפיזיים או הרגשיים לבד. הוא צריך לחרוג מעצמו למען האחר. כך נבנית זוגיות בין גבר לאישה. היא נבנית גם על המשיכה ההדדית וגם על השוני. ברם, רגש המשיכה טבעו לחלוף בקלות, לכן חשוב לעגן את הקשר בנישואין- הן לא סתם "חוזה", אלא ברית, שמבטא מחויבות נצחית, ברמת השאיפה. הברית נבנית על מחויבות הדדית, על דחיית סיפוקים וריסון עצמי ופיתוח המשך מחויבות לכיוון של הורות. הזוגיות בהחלט נתפסת כמקום של אהבה ואחווה, שיש בה מקום גם לעונג מיני ורגשי וגם לתחושת ביטחון ומוגנות.

"הנישואין שאין עימהם מתענוגות הבשרים ומן האהבה החושנית סותרים את טבעו של אדם ומן הראוי לפרקם" ( עמ' 91 אצל נבון )

שמעתם את זה, חסידי גור ?

ולגבי הורות

"הזוג חשוך הילדים אינו זוכה לחזקת "אברם" של הורות והולדה טבעית, אך השגת דרגתו של אברהם, ההורות הבוראת, היא אתגר אשר הכול נקראים להתמודד עמו " ( עמ' 143 אצל נבון ) או במילים אחרות, המלצה נמרצת להורים עקרים לאמץ.

איפה כל זה שם אותי ?

אני מניח, שכמו רבים בקהילה הדתית ההומולסבית, עברתי מספר שלבים בחיי. בשלב הראשון, קיוויתי וציפית ,כמו כולנו, להינשא כדת משה וישראל. עד גיל 26 דמיינתי מדי יום את החופה שלי לפרטי פרטים. ואז יום אחד נגוז החלום, וירד לטמיון, וישבתי עליו שבעה ושלושים ושנה והורדתי דמעות לרוב.

במשך מספר שנים חבריי הסטרייטים היססו להזמין אותי לחתונותיהם , מחשש שמא ראיית אושרם ושמחתם תכאיב לי. כמובן, לא מנעתי מעצמי להגיע לחתונות של חברים, אך בשמחה הייתה מהולה גם טיפת עצב, על שאינה הולכת להיות נחלתי. וקריאה בספרו של הרב נבון, וגם חשיפתו האישית, בתור איש משפחה שזכה לה לאחר שנים של רווקות מייסרת, הזכירה לי שוב שיש עולם נפלא של משפחה יהודית מסורתית, עם כל הקשיים והאתגרים והיופי שיש בו – ושזה לא הולך להיות עולמי.

אך במהלך השנים קיבלתי גם יותר ויותר הזמנות לאירועים אחרים. לאירועים בהם עמדו מתחת לחופה שתי נשים או שני גברים.

באחת השבתות האחרונות של הארגונים הדתיים הגאים, שולבה, בין היתר, הפעילות הבאה. התחלקנו לקבוצות דיון והתבקשנו לגבש טקס שבו נרצה להינשא לבני הזוג שלנו, הנוכחים או העתידיים. השאלה לא הייתה האם, אלא כיצד. לקחנו כל פרט מטקס בנישואין היהודי המסורתי – חופה, שבע ברכות, ברכת שהחיינו, שבירת כוס, כתובה, טבעת, עדים – ודנו האם אנו רוצים את זה או לא. זו הייתה המחשה חשובה לכך, שגם אם לא נוכל לבנות את הבית היהודי כפי שהיה נהוג מדורי דורות- אין פירוש הדבר שלא נבנה בית יהודי במתכונת אחרת.  שיהיה שונה- אבל גם דומה בהרבה דברים לבית הישן. ובעיקר- שיש לי חומרים מעולים וחופש מוחלט לגבי העיצוב, כך שאין צורך להתחיל את הכול מאפס ולהמציא את הגלגל.

שמעתי השבוע משפט יפה. מישהו אמר "או שאמצא את הדרך, או שאסלול אותה". זה מה שאנחנו, דתיים הומולסביים עושים כעת- סוללים את הדרך. אכן, לא אצה לנו הדרך הסלולה ועלינו להתאמץ בשביל עצמנו עוד קצת יותר ממה שמתאמץ הרוב- אבל מי הבטיח שיהיה קל ?

אך היום אני יודע שאיני חייב לצאת לדרך הזו ולהתחיל להמציא מחדש את הגלגל, בחוסר כול. ואני אכן לוקח לשם איתי גם את ספריהם של גרי"ד סולובייציק ושל הרב חיימי נבון. כדי ללמוד ולקחת מהם את כל מה שצריך ונכון- ולהשליך את כל היתר.

בסך הכול, המשפט "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק"- גם מהגמרא !

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: