על דו"ח ( מאד) ארוך בעולם (מאד ) קטן

עולם קטן   new atalntis gay

 

האם הגיעו ימות המשיח?

האם אני רואה נכון?

עלון פרשת שבוע הנפוץ בבתי הכנסת "עולם קטן", מקדיש עמוד שלם לסיקור המידע המחקרי העדכני בתחום של נטייה מינית? ועוד עם הכותרת "האם הקהילה הלהט"בית חשובה לנו באמת?"

במילה אחת- לא ! ממש לא.

זאת אומרת, ראיתי נכון. שבגיליון האחרון של העלון "עולם קטן", אדם פז מסכם בקצרה את מה שכותב אחר סיכם באריכות בכתב העת "השילוח" מהסקירה שפרסמו שני חוקרים במגזין השמרני "ניו אטלנטיס" לפני יותר מחצי שנה. כבר כתבתי בעבר על הסקירה הזו, אמנם בקצרה, אך כעת הגיע הזמן לפרט עליה מעט יותר, וגם החשיפה שלה מעל דפי "עולם קטן" מעידה על הכוונה המקורית מאחורי פרסומה של אותה סקירה.

והכוונה לא הייתה להפיץ ידע מחקרי עדכני על נטייה מינית או לסייע למצוקה הנפשית של קהילת להט"ב. ממש לא.

אבל בואו נתחיל מן ההתחלה. האמת היא שלא חסרים הספרים , גם המחקריים וגם הפופולריים וגם מאמרים עדכניים המסכמים את המידע המחקרי הקיים על אודות נטייה מינית הומוסקסואלית. אפילו ערך ויקיפדיה "תשתית ביולוגית של נטייה מינית" יכול לעשות שירות מצוין, בתור התחלה. אז למה עוד סקירה? וסקירה כל כך ארוכה ומקיפה- 143 עמודים ? ומאת שני אנשי מקצוע ? מה מיוחד בסקירה הזו?

מה שמיוחד בה, זה שעל פניה היא נוגדת את כל מה שידענו, או חשבנו שידענו, על הנטייה המינית. תקציר הסקירה הוא ש: אין כל ראיה לכך שהנטייה המינית האנושית היא מולדת , להט"בים סובלים ממצוקה רגשית גדולה מאד, רובם נפגעו מינית בילדות ( זה לא כתוב, אבל משתמע ), ובוודאי שאין לעזור להם לקבל את עצמם. העתק הדבק- הכול אותו דבר גם לגבי הטראנסג'נדרים.

מה , אפשר להתווכח עם זה? שני פסיכיאטרים בכירים…143 עמודים…מה יש כאן להגיד?

הרבה מאד.

– ראשית, מדובר לא בכתב עת מדעי, אלא במגזין שמרני. פירוש הדבר, שאת הסקירה לא קראו אנשי מחקר בעין ביקורתית, אלא עורך שבדק שאין בה שגיאות כתיב בוטות

– שנית, מדובר בשני אנשי מקצוע שאין להם כל רקע בפרסומי מחקרים על נטייה מינית או זהות מגדרית. אחד מהם, פול מקיו, הוא פסיכיאטר עם עמדות טראנספוביות מובהקות ודעתו בנושא אינה דעת מיעוט בעולם הפסיכיאטרי- אלא דעת יחיד ( מובן, שלא תמצאו לזה זכר בסקירה ). השני, לורנס מאייר, סטטיסטיקאי ואינו מוכר כלל לחוקרים

– גילוי נאות- עשיתי את מה שרוב הקוראים, כולל העורך של "עולם קטן" ואדם פז, לא עשו. קראתי את כל הסקירה מתחילתה ועד סופה, כולל את ההערות וההפניות. כן, את כל ה- 143 עמודים ( ובהזדמנות זו אעיר, שבסוף הסקירה אין רשימה ביבליוגרפית מסודרת. עוד ראיה שמוכיחה שזה לא התכוון להיות פרסום אקדמי). האמת היא, שבעבר פרסמתי בעברית סקירה דומה וגם לאחרונה ממש התפרסמה בכתב עת מדעי מאד נחשב סקירה מקבילה, מאת בכירי החוקרים בעולם בתחום של נטייה מינית. מה שמספק לי את הרקע להערכה ראויה של הסקירה

– ובכן, אולי זה יפתיע, אבל הסקירה לא נועדה לכך שיקראו אותה. 143 עמודים נועדו לעשות רושם . אבל הכוונה הייתה, שמישהו יתרשם מההיקף ומהשמות של שני אנשי מקצוע ויקרא רק את התקציר. ויראה שם את מה שהוא רוצה לראות. שזה: אף אחד לא נולד הומו או לסבית או טראנסג'נדר, הם כולם במצוקה, ורובם נפגעו מינית. ובמשתמע- כדאי שבמקום לעזור להם לקבל את עצמם, נמצא להם תרופה טובה. וילך לישון שמח וטוב לב מכך שכעת דעותיו מגובות על ידי אנשי מקצוע בכירים. וכל המחקר האקדמי ( שעד עכשיו אותו קורא ואותו "עולם קטן" אהב מאד להגיד שהוא לא אמין ו"מוטה אג'נדה") בעצם, מוכיח את מה שהקורא האמין בו כל הזמן. פשוט הוא לא היה פנוי לעיין במחקרים. אז כעת שני אנשים עשו עבורו את העבודה- כי הוא עסוק. אבל בכל זאת- קרא את התקציר.

– אבל מה יהיה אם הוא ישנס מותניו ויקרא את כל הסקירה? מן ההתחלה ועד הסוף?- אז הוא יראה הרבה דברים מעניינים. הוא יראה שהחוקרים מצטטים הרבה מאד מחקרים המוכיחים תשתית גנטית ונוירופסיכולוגית לנטייה הומוסקסואלית- פשוט אומרים שחלקם היו יכולים להיות מקיפים יותר ועם מתודולוגיה מוקפדת יותר. הוא יראה שהרבה מהמחקרים על תשתית ביולוגית של נטייה מינית- למשל המחקר הקושר את סדר הלידה בין האחים, עם תוצאה מובהקת ביותר בכלל לא מוזכר בסקירה. הוא יראה שהמחברים מזכירים במגמתיות את המחקרים המראים שבין להט"בים יש אחוז גבוה יותר של נפגעי תקיפה מינית- אך לא מזכירים מחקרים שלא מצאו הבדל כזה. הוא יראה שאחד משני המחברים, פול מקיו, כבר ציטט בעבר מחקר של חוקרת שוודית , כאילו שזה מוכיח ששינוי מין מחמיר את מצבם הנפשי של טראינסג'נדרים ולמרות שהיא נזפה בו על כך ואמרה שזו דרך לא אתית לצטט את המחקר שלה- הוא ממשיך לצטט אותו. ועוד הרבה דברים- שמובילים למסקנה שנגזרה מראש. אבל כדאי לראות את זה- צריך לקרוא את כל ה- 143 עמודים. ניתן להשתמש כלפי הדו"ח בביטוי שכתב עורך של כתב העת "השילוח" יואב שורק, בהקשר לנאומו של ג'ון קרי על המזרח התיכון: "קרי הפגין בקיאות מרשימה בקורות הסכסוך המזרח תיכוני. כמובן, מלבד העובדות הנוגדות את התיאוריה".

– לא פחות חשוב מהדברים שהקורא יראה על פני 143 עמודים- חשוב מה הוא לא יראה. זה מחזיר אותי לשאלה- מאיפה אני יודע שרוב אלו שכותבים על הדוח של מקיו ומאייר לא קראו אותו? כי אם הם היו קוראים, הם היו שמים לב, למשל, שמספר המחקרים שמספרים על טיפולי המרה מוצלחים להומוסקסואלים הוא …אפס. נטייה מינית אינה מולדת, היא כנראה תוצאה של טראומה, היא מאד גמישה …אבל משום מה טיפול לא מצליח להגמיש אותה. אותו דבר לגבי טיפולי המרה לטראנסג'נדרים. המחברים יודעים להסביר יפה מאד למה לא צריך לעזור לאנשים לשנות את מינם- אבל לא מסבירים כיצד הם כן יכולים לסייע להם להתמודד עם מצוקתם.

– זו נקודה טובה להתייחס לפחות לשקר אחד גלוי של מקיו ומאייר עצמם- ורוב הזמן הם משתדלים להימנע משקרים גלויים ומעדיפים מניפולציות עדינות- בכל זאת, שני אקדמאים מוכרים. הטענה של מאייר כאילו שהסקירה נועדה להבין כיצד לסייע ללהט"בים הסובלים היא שקר- כי היא לא מצטטת מעשרות ( !!!) מחקרים המתפרסמים בכל העולם ומדברים על השאלה כיצד קבלה חברתית, קבלה משפחתית וטיפול, אפילו קצר טווח, משפר באופן דרמטי את בריאותם הנפשית ואת רמת חייהם של הלהט"בים. מחקר אחד, מלפני שנתיים, למשל, מראה את הקשר שבין הכרה בנישואין גאים לירידה ברמת האובדנות של נוער להט"ב. או למשל מחקר אחר, המראה שרוב הטראנסג'נדרים מאושרים יותר לאחר שינוי זהותם המגדרית ממה שהם היו לפניו. באחת, אם יש מחקר שמראה כיצד הומו, לסבית או טראנסג'נדר יכולים לשפר את איכות חייהם הרגשית ולחיות חיים מאושרים- הוא לא ימצא את דרכו לסקירה של 143 עמודים.

– אז אם הקהילה הלהט"בית באמת חשובה לכם- אל תאמינו למה שכותבים לכם בעלונים מבלי לבדוק זאת. תקראו מחקרים מקיפים ורציניים על אודות הביולוגיה של הנטייה המינית, על ההתפתחות הפסיכולוגית של להט"בים והכי טוב- תדברו אתנו ותכירו אותנו מכלי ראשון וללא מתווכים. את המאמר הזה אני משגר כעת לעורך של "עולם קטן", מתוך מודעות ברורה שהסיכוי שהוא יתפרסם אפסי. פשוט תזכרו זאת בפעם הבאה כשב"עולם קטן" או בטאון קטן אחר תהיה עוד כתבה כמה טרור להט"בי משתיק דעות אחרות ומצנזר את חופש המחקר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Reuven  On יוני 20, 2017 at 4:26 pm

    לא קראתי את המאמר עדיין אבל שים לב שטיעוני נגד שלך לא באמת טיעונים. אמירות בעלמה. מה שהפסיכיאטרים האלה כותבים אפשר לתקר בשני מילים: המלך ערום! זהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: