אומץ מגויס

תוצאת תמונה עבור עינת רמון

על ראיון ארוך ( מאד) בעולם קטן (מאד )

הלצה סובייטית ישנה מספרת על דו שיח בין ברז'נייב לרייגן. בא רייגן ואומר: "ראו כוחה של ארה"ב הדמוקרטית. יכול האדם לעמוד ברחוב עם שלט "רייגן מטומטם" ולא יאונה לו כל רע". משיב בריז'נייב: "ומה הבעיה בכך? גם בבריה"מ יכול האדם לעמוד בקרן רחוב עם שלט "רייגן- מטומטם" ולא יאונה לו כל רע" .

נזכרתי בבדיחה הזו לפני חודשים אחדים כשקראתי את הראיון על ד"ר עינת רמון בעלון "עולם קטן". העלון הזה אמנם דחה מספר פעמים בעבר את הרשימות שלי, אבל אין בו כל בעיה לבקר את האג'נדות הפמיניסטיות הרדיקליות ואת האג'נדה הלהט"ית !!! איזו גבורה ! איך היו אומרים ב"לאטמה"? – עיתונות אמיצה במיטבה !

כמובן שאין זו חשיפה ראשונה לדעותיה של רמון, אלא שבעבר היא פרסמה אותן בבמות פלורליסטיות ( "דעות", "אקדמות", "השילוח") , מה שאפשר דיון פתוח ומאוזן. לעומת זאת, הראיון ב"עולם קטן" ממש לא מתכוון להציג דעה שונה ואחרת, אלא נועד… נחזור לזה מאוחר יותר. בכל מקרה, מדובר בראיון ארוך ומקיף ( אחד הארוכים שהתפרסמו אי פעם ב"עולם קטן" אם לא הארוך שבהם) שמפרט באריכות את תפיסתה השמרנית של רמון בענייני משפחה. ניתן למצת אותה כך: אנו חיים בעידן של הרס המשפחה, הדבר הזה משפיע לרעה על הדורות הבאים, מי שערער בעיקר את מוסד המשפחה זה הפמיניסטיות והלהט"בים , לכן הם מסכנים את המשפחה ואת החברה, לכן עלינו להתנגד להם בכל הכוח ולהרים את נס המשפחה המסורתית. בסוף אנחנו ננצח. אמן.

אומר מהתחלה- על אף הנימה האירונית החזקה בדבריי ולמרות שאני חולק על רבות מהטענות של רמון גם ברמה רעיונית וגם ברמה העובדתית וגם רואה בעצם פרסום הראיון בבמה הספציפית טעם לפגם – לדעתי חשוב להתייחס לטענות שלה ולנהל איתן דיון מהותי. לכן ראיתי חשיבות להזדקק לעניין עכשיו, זמן רב יחסית לאחר פרסום הראיון עצמו. לא אוכל להתייחס לכל הטענות, שחלקן מנותקות מהאחרות, אך אתווה כאן סוג של מסגרת דיון וגם אנסה להציע ניתוח ונתיב דיון חלופי.

רמון מייצגת תפיסה שהיא מכנה אותי "יהודית- שמרנית". ברם, גם במסגרתה של שמרנות יהודית ייתכנו דעות שונות. כך, בשנה האחרונה התנהל בארץ דיון סביב מקרה ביו-אתי מורכב. מדובר בגבר צעיר וקצין שנהרג בצבא, כאשר קודם לכן הוא הקפיא את זרעו. אלמנתו נישאה בשנית. הוריו האבלים רצו למצוא אם פונדקאית ( לא אלמנה ) כדי להעמיד לבנם את זרעו אחריהם ולגדל את הילד(ים) שיבואו לעולם, אך האלמנה התנגדה ( למרות שהסכימה לכך בהתחלה). בית המשפט המחוזי פסק לטובת ההורים, האלמנה ערערה לעליון והעליון הפך את גזר הדין של המחוזי. מה היהדות אומרת בעניין? מה ההלכה אומרת? מה התפיסה השמרנית אומרת ? ראיתי שתי התייחסויות הפוכות לעניין: האחת היא של ד"ר יהודה יפרח, הכתב המשפטי של "מקור ראשון" והשנייה- של פרופ' שלום רוזנברג. החלטת המחוזי הייתה למורת רוחו של יפרח שקונן על כך שהורסים את מבנה המשפחה המסורתי, שהופכים את סבא וסבתא לאבא ואימא, ומה יהיה עם הילד שההורים שלו הם כל כך מבוגרים וכו". לעומת זאת, שלום רוזנברג ראה כאן מקרה של "כופים על מידת סדום". האלמנה פתרה את הבעיה שלה בכך שנישאה שוב והשאירה את הורי בעלה לשעבר שבורים ומרוסקים, ללא תקווה לזכות לזרע של קיימא אי פעם. האמת היא, שהיה במשפט הישראלי תקדים דומה. אי שם בשנות ה-90, רותי נחמני זכתה מול הרכב של 11 שופטים בעליון נגד בעלה, בבקשה להיעזר באם פונדקאית על מנת להביא ילד לעולם, כאשר בעלה לשעבר התנגד לכך. בין היושבים בהרכב היה גם השופט החרדי צבי טל. הייתה כאן גישה של "זה נהנה וזה אינו חסר". וגם זו גישה יהודית שמרנית שרואה במשפחה ובהבאת צאצאים לעולם ערך רב.

רמון יוצאת באופן נחרץ נגד ההורות החדשה ( למרות שכשהיא נשאלת ישירות, האם היא בעד לאסור על הפונדקאות, היא נמנעת מלהגיד כן או לא). היא חוזרת וטוענת שמדובר בהתפתחות בעייתית שעלולה לקעקע ולפגוע, ולאורך כל הראיון אינה מפרטת במה בדיוק תהיה הפגיעה. מכאן היא יוצאת אל הטיעונים הבאים: פונדקאות היא ניצול גופה של אישה, על גבול זנות או חסר באיברים, בחירת הזהות של הצאצאים היא השבחת הגזע החדש, ובכלל כל שוני בנטייה המינית , זהות המגדרית או תפיסת הנשיות מערער את כל המבנים החברתיים מסוף העולם ועד סופו ( כולל כפירה בזהות היהודית, שכן ברור שמי שמערער הבדלים בין גברים לנשים, סופו גם לכפור בהבדלים בין יהודים לגויים ולהיות נגד הציונות, ע"ע ג'ודית באטלר).

ראשית, ניכר שלרמון יש יחס מאד אמביוולנטי לביולוגיה. היא מאד אוהבת את הביולוגיה כשזו משרתת את הטענות שלה- ומאד לא אוהבת אותה כשהיא לא עושה זאת. למשל, חשוב מאד להתחשב ברגשות הטבעיים, הביולוגיים, של האם כלפי ילדיה ולכן אסור לקחת ילדים מהאם הפונדקאית, כי יש לה רגשות ביולוגיים חזקים. לעומת זאת, רגישות ביולוגית כלפי הילדים העתידיים והרצון להקל עליהן את גורלם הביולוגי, שבא לידי ביטוי גם בבדיקות גנטיות- זו תורת הגזע החדשה ! זו התפיסה המוסרית- כשאשכנזייה אקדמאית עינת רמון מתחתנת עם אשכנזי אקדמאי אריק אשרמן- זו העדפה אקראית, וכשזוג גייז מנסה לבחור אם פונדקאית בריאה ומשכילה לילדים שלהם- זו גזענות ! הביולוגיה חשובה מאד- מלבד המקרים בהם היא לא חשובה.

בהמשך, רמון טוענת שדווקא האנשים שכופרים בהבדלים בין גברים ונשים, הם אלו הטוענים להבדלים בין הומואים לסטרייטים. זאת, למרות שאם היא מצויה במחקר, היא בטח יודעת שדווקא חוקרי ההבדלים בין המינים הם פעמים רבות חוקרים גם את ההבדלים הביולוגיים בין האנשים עם הנטייה המינית השונה ( החשוב ביניהם הוא ריצ'ארד ליפה, יהודי גיי רפורמי מאוניברסיטת פולרטון) . גם ספרו של רופא הילדים השמרני לאונארד סקס, על ההבדלים בין המינים וחשיבותם במערכת החינוך, מדבר על אופי ביולוגי מולד של הנטייה המינית והצורך לשלב את בני הנוער הסובלים ממצוקה עקב נטייתם במסגרות תמיכה ייעודיות עבור נוער להט"ב ( מן הסתם, בתור רופא ילדים, סקס מודע למצוקה הרגשית החריפה של הנוער הלהט"בי ואחוזי האובדנות הגבוהים שם ). שמרנים אוהבים לצטט את סאקס– אלא אם כן הוא אינו משרת את מטרתם. הבדלים בין המינים חשובים מאד – מלבד המקרים בהם אינם חשובים.

יתרה מזאת, באותה נשימה שבה רמון תוקפת את התפיסות הפמיניסטיות והלהטב"יות הרדיקליות – היא מאמצת אותן, דווקא בגרסתן הרדיקלית ביותר. נחשו מתי זה קורה?- נכון, כשזה משרת את הטיעון שלה. למשל, היא מצדדת בתפיסתה של הפסיכולוגית קרול גיליגן על האופי המוסרי השונה של הנשים וטוענת שגיליגן חזרה בה רק בעקבות הלחץ הלהט"בי- תוך התעלמות מהעובדה שגיליגן עצמה מעולם לא הביאה ראיות מחקריות לתיאוריות שלה. וכמובן, רמון מאמצת באהבה גדולה את התיאוריה הקווירית שאומרת שכל המשיכה המינית היא עניין של אידיאולוגיה ומביאה מקרי אנקדוטה בהם אנשים שינו את אורח חייהם הפומבי עקב תהפוכה אידיאולוגית. התיאוריות הרדיקליות הן רעות מאד- מלבד המקרים שהן טובות.

אלא שמעבר לכל הטיעונים המתנגשים אחד עם השני, רמון מדברת על משהו מאד אמתי, שמדאיג לא רק אותה. מוסד המשפחה עובר טלטלות קשות בזמננו. קיימת מבוכה רבה. תיאורטיקנים מסוימים רואים בו מקור של כל הרוע והדיכוי ושואפים לפרק אותו. וכחלק מתגובת נגד- באה עינת רמון ומנסה לחזק. אבל האם גישתה באמת תחזק את מוסד המשפחה. רמון שבה ואומרת שכדאי וראוי לחנך למרכזיות של המשפחה ולכך שברית בין איש לאישה זו בחירה ראויה. אבל בשום שלב אינה מסבירה מה יעשו האנשים שאין ידם משגת, מסיבה כלשהי, את היכולת לקיים משפחה מסורתית של בעל הנשוי לאישה כדת משה וישראל ושניהם הורים לילדיהם הביולוגיים. רמון מזכירה "הצעת פתרונות שלא יפגעו" בלי לפרט. אבל זה בדיוק העניין- הגיע הזמן לפרט את הפתרונות. אולי שני המשפטים החשובים ביותר בראיון, שכדאי היה להבליט, הם : "יש כאן תהליכים היסטוריים שהם גדולים ממני" ו"אני רוצה להדגיש שאין פתרון אחיד לכולם". או, אם נצטט את החוקרת החשובה של מוסד המשפחה, סטפני קונץ :"בעיניי, הניסיון לבלום את התנועה ההומולסבית, דומה לניסיון לנעול את האורווה שהסוסים מזמן ברחו ממנה".

וכמה מילים לכבוד האכסניה. אני מרשה לעצמי הימור לא מסוכן, שרוב הקוראים של "עולם קטן" לא קראו את הראיון מתחילתו ועד סופו ולא יוכלו לחזור על תכנים שלו, אם יתבקשו. אבל הם שמעו בו את מה שהם רצו לשמוע: "פמיניזם זה רע", "להט"ב זה רע" , "מסורת זה טוב" , "מי שרוצה לשנות את נטייתו- יכול", ו"-בואו נשמור את הכול כמו שזה, בלי לשנות. בסוף- כולם יבואו אלינו". איך אמרנו- עיתונות אמיצה ! וכאן הקושי המרכזי של רמון- נראה שהיא עושה מהלך של ויתור על כלל ישראל לטובת האורתודוקסיה. ובכך בעצם טוענת, שאין למסורת היהודית מה לומר למי שלא מוכן להתחייב לאורח החיים האורתודוקסי. עצוב שזה כך. רמון באה מהמקום שבו התקיים מתח בריא וחיובי בין המחויבות למסורת- למחויבות כלפי העם היהודי. היא הרגישה שבכור מחצבתה המקורי האיזון הזה נאבד- וזה בסדר. אך במקום לנסות ולמצוא מחדש את האיזון, היא בוחרת להפר אותו לטובת המסורת הקיימת ובאה בטענה, שמי שרוצה להיות חלק מהחברה השמרנית, שיתאים את עצמו אליה.

איפה אני כבר שמעתי את הטענה הזאת ?..אה…בסדום, לפי המדרש, מיטת סדום הייתה מקום שבו היו מקצצים או מותחים את האנשים כדי להתאימם לגודל המיטה. ברור שזה אכזרי ורע, אבל זה לא פותר אותנו מהתלבטויות קשות כלפי אנשים שקשה להם הקמת המשפחה מסיבה כלשהי, אך עדיין רוצים גם האהבה וגם בזרע של קיימא. איננו מנסים לגזול מאיש את אושרו המשפחתי, אלא לזכות בו בעצמנו, כמיטב יכולתנו. זה נהנה וזה אינו חסר. וכידוע- כופים על מידת סדום.

אני מזמין את ד"ר רמון לעזוב את מיטת סדום של עולם קטן ולהצטרף אלינו, פמיניסטיות ולהבט"ים דתיים, שמחפשים את התשובות והאיזונים בעולם הגדול. שיהיה לנו בהצלחה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: