מכתב לסבא

סבא

אמנם לימדתי אותי לקרוא לפני גיל שש, אבל לכתוב למדתי אחרי שכבר הלכת לעולמך. מדינת ישראל חוגגת עוד מעט את יום הולדתה ה- 70. ולכבוד זה, חשבתי לכתוב לך ולספר לך כמה דברים.

היום, גופך טמון באדמת הגלות ונשמתך- בעולם האמת. מעולם לא הייתה בישראל, אך היית מאד קשור אליה. האזנת בסתר לשידורי "קול ישראל" שאז ניסו להשתיק אותם. וכשאחותך הייתה באה לבקר אצלנו היא הייתה שואלת אותך : "מוטל, מה המצב אצל היהודים"? והיית עונה לה : "חי'לה, המצב אצל היהודים לא טוב".

אז סבא, הלכת מ אתנו ב- 1982, עכשיו 2018, מדינת ישראל היא בת 70 והמצב אצל היהודים הוא טוב. לא סתם טוב- מצוין. למרות בריאותך, שהייתה רופפת מאד, הארכת חיים עד גיל שמונים ונחשבת אז לאדם שנפטר בגיל קשיש מאד. אז תדע לך, שהיום בישראל זהו הגיל הממוצע עבור גבר. וסבתא ריסה חיה אתנו כאן עד גיל 96. אגב, אם היית מגיע לכאן, היו מטפלים בך כאן מעולה. בעיר שאנו גרים בה, פתח תקווה, יש את בית החולים הטוב ביותר במזרח התיכון, ביילינסון ויש עוד אחד. אמבולנס היה מוזעק אלינו הביתה לעתים קרובות והיית נוהג להתלוצץ על זה רוב הרופאים בטיפול נמרץ במינסק הם יהודים. אז עכשיו רובם נמצאים כאן בארץ- וגם ילדיהם, שכבר למדו כאן רפואה. ואם ברוסיה היית יכול להסתדר עם הרופאים ביידיש- בארץ היית מסתדר עם רובם ברוסית. הם טיפלו יפה מאד בסבתא והיא נפטרה בשיבה מאד טובה. גם אם בסוף היא כבר לא זכרה מי אנחנו- תמיד זכרנו מי היא וביקרנו אותה כל הזמן. ומדינת ישראל, שסבתא לא עבדה בה יום אחד, שילמה לה פנסיה וזה הספיק לה כדי להזדקן בכבוד.

סבא, היהודים כאן עושים צבא. ברוסיה של אז ושל היום, כל מי שיכול לחמוק משירות צבאי, עושה זאת. כאן, הרוב המוחלט מתעקש לשרת ולתרום, גם אם זה מסוכן. יגאל, נכדך הבכור, עשה כאן שירות קרבי אבל מקוצר, אני עשיתי שירות עורפי אבל מלא, והרבה זמן מילואים- שנים כטבח ובשנים האחרונות בתור קב"ן, שזה פסיכולוג צבאי. ואני אגלה לך, סבא, את מה שרוב הישראלים אפילו לא יודעים- רוב החיילים בצבא בישראל באים לפסיכולוג לא כדי להשתחרר מהצבא, אלא כדי להמשיך לשרת, גם אם קשה להם מבחינה נפשית. ועכשיו הנין הבכור שלך גם משרת בשירות קרבי והוא חייל מצטיין. אתה יכול להיות גאה בו. ובכולנו.

סבא, שלא תחשוב שהצבא זה עיקר החיים כאן- זה חלק קטן בסך הכול. החיים זה עבודה ומשפחה. וכל המשפחה שלנו כאן חיה ברמת חיים טובה ועושה עבודה טובה. אני זוכר איך לימדת תמיד אותי ואת יגאל להיות ישרים וטובים ולא לשקר. מה שלא ידענו אז ואימא סיפרה לנו אחר כך, זה שכל השנים סבלת מאד מהשחיתות וחוסר הצדק של השלטון הסובייטי. כי זה כל כך התנגש עם כל מערכת הערכים שלך. אז תדע לך, שכאן בארץ יש חוק ויש סדר ויש צדק. דוגמה פשוטה- היו כאן ראש הממשלה וגם נשיא שישבו בבית סוהר. אתה בטח מתבייש בכלל בזה שיהודים מסוגלים לעשות מעשים כאלה. אבל יהודים גם הם בני אדם וגם להם יש יצר הרע. מה שכן, מדינת ישראל לא נשאה להם פנים, הם באו בפני בית משפט כאחד האדם וזה דן אותם לכף חובה- ולא עזרו להם כל עורכי הדין הטובים ביותר. כי יש בארץ חוק וסדר וצדק. לוקח לצדק זמן להתגלות- אבל אנחנו יודעים לחכות הרי. אנחנו יהודים.

סבא, יש כאן בארץ כל מיני יהודים. מהכי אדוקים ועד הכי כופרים, עם כל מה שבאמצע. אבל האמת היא שהרוב הם אנשים שדי דומים לך כפי שאני זוכר אותך. הם אנשים טובים, שעובדים קשה, מחוברים למסורת, משפחה עבורם זה העיקר והמצווה העיקרית שלהם היא להיות "מענטש"- בן אדם. יגאל ואני עובדים קשה והרבה. הוא בתחום שצריך בעיקר ידיים- ואני בתחום שצריך בעיקר ראש. אבל שנינו טובים מאד במה שאנחנו עושים, שנינו אוהבים את מה שאנחנו עושים ושנינו עושים טוב לסביבה שלנו. וגם תמיד שומרים על הקשר. בכלל, המשפחה שלנו נותרה מגובשת מאד , למרות שהיו כל מיני קשיים וטלטלות. אתה יכול להיות גאה בנו.

אנחנו היינו רק שני נכדים שלך. אני אומר לפעמים לחברים הישראלים- "היינו שני ילדים בבית. משפחה רוסית גדולה". ואהבת אותנו מאד. אז בטח תשמח לשמוע שיש לך ארבעה נינים ! ההבדל ביניהם גדול – והקשר ביניהם מצוין. הם נפלאים ומקסימים ושובבים וחמודים- כל אחד בדרכו. תשמור עליהם מלמעלה – וגם עלינו.

סבא, אומר לך בכנות. אתה כעת בעולם של מעלה ואתה יודע על הנטייה המינית שלי. אני בטוח לחלוטין שאתה מקבל אותי לגמרי כמו שאני- תמיד אהבת אותי כל כך והייתי הנכד האהוב והקטן. בכלל, אתה הרי כעת בעולם האמת ויודע שאין בנטייה המינית האחרת משהו רע. וגם זה משהו שהיה לי חשוב לספר לך- למרות שהיו תקופות שהיה לי מאד קשה, בסוף החלטתי לצאת מהארון, להישאר יהודי, להישאר בן אדם טוב ולהיטיב עם הסביבה כמה שאני יכול. וברוך השם, בשנת 2018 זה בהחלט אפשרי בישראל. ואפילו עשיתי ואני ממשיך לעשות דברים כדי שלאלו שבאים אחרי יהיה קל יותר והם יחיו בחברה פתוחה ומקבלת יותר. אני מאמין שאני אשאיר אחריי עולם יותר טוב. ומאמין שאתה גאה בי היום.

סבא, אני אומר לך בכנות, אני גם רוצה להביא לך נינים. ואני אעשה את זה. היום בישראל זה אפשרי, גם לגבר שחי בזוגיות עם גבר אחר. קשה, מסובך, מורכב- אבל אפשרי. לפעמים כשאני חושב על כל הקשיים שמצפים לי בדרך וגם על הגיל שלי- אני מתעודד גם מהעובדה שגם אתה הפכת לאבא בגיל 44. סבתא סיפרה לי איך זה היה. היה לכם תינוק שמת משחפת, ואז סבתא הפילה פעמיים ולא רצתה להיכנס להיריון שוב. הצלחת לשכנע אותה לנסות פעם אחת אחרונה. ובשנת 1946, אחרי המלחמה הנוראה- נולדה לך בת יחידה. שחגגה בשבוע שעבר את יום הולדתה ה – 72. אימא שלי. ובגלל זה- כולנו פה. אגב- גם יגאל הפך לאב בפעם השלישית והרביעית אחרי גיל ארבעים. כך שיש לי לקחת דוגמה גם ממך וגם ממנו.

סבא, אני רוצה להגיד לך תודה .על זה שלמרות כל הקושי וכל המאמצים וכל התלאות שהיו מנת חלקך, לא ויתרת והמשכת את החוט של החיים היהודיים. לא ויתרת על הדור הבא. גידלת את הבת שלך באהבה- וכך גם היא ואבא גידלו אותנו. והיום- הנינים שלך גדלים במקום אחר. שבמקום שבו לא רודפים יהודים ולא מדכאים הומואים וכל אחד יכול להגיע למה שהוא שואף. לא קל. אבל אפשרי.

אז סבא, תודה לך על הכול. מדינת ישראל תהיה בת שבעים עוד מעט ומחכות לנו עוד הפתעות רבות. כשאתה היית בן שבעים, הייתי בן שנתיים ואי אפשרי היה לדעת מה ייצא ממני. והיום, כעבור ארבעים שנה, אני בעיצומם של החיים. חיים כיהודי חופשי במדינת ישראל הריבונית. אז סבא, הכול בסדר. המצב טוב אצל היהודים. תמסור ד"ש לסבתא ולכל מי שאתה פוגש שם. אנחנו נתראה, אבל לא בקרוב. כי אנחנו עוד צעירים והמדינה היא רק בת שבעים ויש כאן עוד הרבה עבודה. ואם אנחנו לא נעשה אותה, מי יעשה ?

אז זהו, אנחנו לוקחים קצת חופש מהעבודה והולכים לחגוג שבעים למדינה. מזל טוב !

נכדך הצעיר- ויטליק ( זאב )

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: