במות שונאיך

בעקבות מותו של ג'וזף ניקולוסי

nicolosi

קשה להאמין, אבל שמעתי על זה רק עשרה ימים אחרי.

בחיים לא הייתי חושב שכך יקרה.

ג'וזף ניקולוסי נפטר בתשיעי למרץ 2017, בגיל שבעים, כתוצאה מסיבוך לא צפוי של שפעת. הלך לעולמו כנראה אחד האנשים השנואים ביותר על הקהילה הגאה בעולם – ה"אב המייסד", התיאורטיקן האולטימטיבי והכהן הגדול של "טיפולי המרה" רפראטיביים. וראיתי את האזכור של העניין באקראי, באתר שבו חיפשתי מידע הקשור אליו רק בעקיפין.

טוב, בואו נעשה קצת סדר לגבי דמותו של האיש. מי הוא באמת היה? זה חשוב, כי בוודאי נשמע בימים הקרובים שהוא היה איש טיפול נפלא ומסור שבסך הכול רצה לסייע להומוסקסואלים שלא מרוצים מהנטייה המינית שלהם להשתנות. ורק אם הם רוצים בכך. לא כפה דבר על איש.

הסיפור מאד יפה. הבעיה שהוא לחלוטין לא נכון.

זה מזכיר מעט את הסיפור שמספרים על אחד מפעילי כ"ך. הוא רצה להשתחרר ממעצר, כדי להגיע לשמחה משפחתית. אך על מנת שיוכל לעשות זאת, שב"כ דרש ממנו לחתום על הצהרה שבה הוא מסתייג מטרור ומגנה פגיעה בחפים מפשע. והוא אכן חתם. כאשר עיתונאי שאל אותו באירוע, האם פירוש הדבר כי הוא שינה את דעותיו כלפי הערבים, הלה השיב לו בשלילה. "אמנם גיניתי את הפגיעה בחפים מפשע" אמר האיש, "אבל אני סבור כי אין ערבים חפים מפשע" !

זה היה בערך מה שהאמין ג'וזף ניקולוסי. הוא רצה לעזור רק להומוסקסואלים ( משום מה, הרבה פחות ללסביות), שסובלים מהנטייה המינית שלהם. רק שהוא היה סבור שכל ההומוסקסואלים סובלים ממנה מאד ואלו שטוענים שהם לא- נמצאים בהכחשה. הכחשה שמאד מזיקה להם. ושהטיפול יכול שלחרר אותם ממנה.

נשוב קצת אחורה בזמן, לשנת 1991. בשנה הזו נפל דבר בעולם הטיפול של ארה"ב. האיגוד הפסיכואנאליטי של ארה"ב, הארגון השמרני ביותר בעולם אחרי הכנסייה הקתולית, הפסיק לעודד טיפולי המרה להומוסקסואלים, הפסיק להגדיר הומוסקסואליות כסטייה והתיר להומוסקסואלים גלויים להתמחות בפסיכואנאליזה . כמה חברים בכירים באיגוד, שנלחמו בחירוף נפש נגד ההחלטה, עזבו אותו בטריקת דלת והקימו ארגון משל עצמם. ניקולוסי עצמו לא היה בין הפורשים, כי מעולם לא היה איש טיפול בכיר או חשוב בשום תחום ואף לא חוקר בעל שם , קל וחומר לא הקים אסכולה טיפולית חדשה. אך הוא היה שותף בהקמת אותו ארגון- "הארגון לחקר וטיפול של הומוסקסואליות" ( NARTH ( כאשר הפירוש האמתי של השם הוא "ארגון לחקר השאלה כמה כל ההומוסקסואלים הם מסכנים ואומללים וכמה חשוב להוציא אותם מהסבל שלהם". וכך פסיכולוג קתולי צעיר מקליפורניה הפך לכוכב בינלאומי וגם לאיש די עשיר. יחסית לאיש טיפול בינוני מאד מהשורה השנייה והשלישית, שככל הנראה לא הייתה לו כל דרך אחרת להתפרסם.

ניקולוסי חיבר ארבעה ספרים , שלושה על טיפולי המרה ואחד- על הדרך למנוע התפתחות של נטייה הומוסקסואלית אצל הילדים. האחרון נכתב בשיתוף פעולה עם אשתו- לינדה איימס- ניקולוסי. ארבעת הספרים מלאים בסטיגמות הומופוביות, דעות קדומות, מציגות ללא הרף את כל ההומוסקסואלים כמופרעים, הוללים, ילדותיים, מופקרים, מכורים למין ולהרס עצמי ואומללים ללא תקנה. הוא פרסם גם מספר פרסומים מחקריים- כולם בכתב עת שמפרסם פרסומים כאלה תמורת תשלום וללא ביקורת אקדמית.

על מה הוא כתב בספריו ובמאמריו?- בגדול, בכולם הוא חוזר על קו מחשבה מסוים שמבוסס על כמה הנחות

  1. אין דבר כזה "זהות הומוסקסואלית". אף אחד לא נולד הומו. אקסיומה
  2. אם כן, מדוע יש אנשים שמרגישים שהם נולדו כאלה?- פשוט מאד. הם חוו ריחוק מאבא בילדות, ולכן לא הצליחו להזדהות אתו ולפתור את תסביך האדיפוס בצורה הנכונה.
  3. בגלל זה אין להם את "דמות האב כגבר" בתוכם והם מחפשים אותו בחוץ אצל גברים אחרים. וברגע שהם עוברים את גיל ההתבגרות, המשיכה לדמות האב הדמיוני הופכת למשיכה מינית.
  4. בגלל זה חיים של הומוסקסואל לעולם לא יכולים להיות חיים נורמליים או יציבים. הוא לא מחפש באמת זוגיות עם גבר אחר, הוא מחפש את הגבריות האבודה שלו ולכן לא ימצא אותה שם לעולם. הוא ירדוף בכל פעם אחרי גבר רק כדי מיד אחר כך לבדוק אחרי הגבר הבא. וכך- עד אינסוף. מי שלא מאמין שזה ככה- ע"ע "מגיפת האיידס"
  5. אז מי שרוצה להחיות כהומוסקסואל- זכותו לעשות זאת. כלומר, מי שמעוניין לחיות חיים אומללים של סבל, בדידות, הפקרות, השפלה, נטישה, התעללות עצמית, קורבנות ומצעדי גאווה הוללים בין לבין- בבקשה ושיהיה לו לבריאות. אבל אם אתה רוצה משהו אחר- אתה מוזמן לד"ר ניקולוסי ( או למישהו מתלמידיו ועמיתיו ) והם יעזרו לך למצוא את גבריותך האבודה, כך שבחיים לא תרצה יותר לחפש גבר אחר, תיקח לך אישה ותבנה לה בית ותחיו בו חיים ארוכים, רצוי בצורה קתולית, עד שהמוות יפריד ביניכם. ניקולוסי- תגלה את הגבר שבתוכך !

סביב התזות האלו היה הרבה מלל כאילו- טיפולי, אך האג'נדה העיקרית של ניקולוסי מעולם לא הייתה טיפולית. הוא לא ראה את עצמו כאיש טיפול, בטח לא כאיש טיפולי נייטראלי שעוזר לאדם בשעת מצוקתו- וייאמר לזכותו, אף הודה בכך בריש גלי. הוא היה סוכן של תפיסה דתית קתולית, שהתלבשה במלל פסיכולוגי ובדרישות "להציג דעה שונה מהמקובל בממסד". הוא הגיע פעמים רבות לכנסים של "גייז לשעבר" קתולים ועודד אותם- אך מעולם לא היה באף אירוע של גייז קתולים, המעוניינים לחיות מחוץ לארון. ניקולוסי טען שהוא "נלחם למען זכויות של גייז"- אך הוא מעולם לא נקף אצבע למען אף זכות חיובית- זכות לחופש מאפליה, זכות לשירות צבאי, להכרה בנישואין ובהורות, זכות לשמש בטיפול ובהוראה וכו". הזכות היחידה למענה ניקולוסי נלחם כל חייו הייתה זכותו של הומוסקסואל להתאמץ כדי לא להיות הומוסקסואל. וכאן, כמו שאומרים בטיפול, התהליך חשוב ולא התוצאה. ניקולוסי לא היה טיפש ולא האמין שהוא הופך את כל או רוב מטופליו לסטרייטים. כשנשאל על אחוזי ההצלחה, הוא דיבר על 30% בערך, כאשר קריטריון ההצלחה השתנה בין ראיון אחד למשנהו. עם זאת, לא מעט גברים הומוסקסואלים, בעיקר ממשפחות דתיות ושמרניות, פנו אליו לטיפול. בישראל פגשתי אדם אחד שטופל אצלו והוא סיפר לי על עוד כמה שניקולוסי משוחח אתם בסקייפ.

"הצלחה" אחת של ניקולוסי נחשפה לפני שנתיים בערך, כאשר עיתונאי גבריאל אראנה סיפר שבתור נער טופל ע"י ניקולוסי ואף נאמר להוריו ש"הבן שלהם בוודאות לא יהיה גיי". אחרי עוד עשר שנים, הרבה מצוקות וניסיון אובדני אחד, אראנה נישא לבן זוגו. בשנת 2015 ניקולוסי לא הורשה להעיד בפני בית המשפט בדיון סביב ארגון המרה יהודי JONAH מתוך דעה מוצדקת של השופט שאיש שהוא מטפל המרה לא יכול להעיד על יעילותם של טיפולי המרה. הארגון נסגר בהחלטת בית משפט בסוף 2015.

כעת ניקולוסי איננו. "בנפול אויבך אל תשמח"- לימדונו חז"ל. ובמות שונאיך? ובמות אדם שכל חייו היה עסוק בהפצת שקרים סמויים היטב. למשל- האם הייתי שמח לו שמעתי על מותו של, נאמר, מכחיש שואה בכיר ?

אז אני לא מתאבל, אבל גם לא שמח. בסך הכול, מדובר באיש שנשבע להקל על מצוקתם של אנשים, ובמשך כל חייו עשה את ההפך- הגביר את המצוקה של האנשים מתוך אמונה אידיאולוגית שלו. מה גם שאולי הוא הצליח להקים לו וילה גדולה ומרווחת בקליפורניה, אך הוא לא ראה ברכה במפעל חייו. הארגון שהוא הקים הולך ומידלדל. דור חדש של מטפלי המרה מונה אנשי טיפול בודדים. לעומת זאת, שורות של הומואים ולסביות החיים מחוץ לארון, גם בקהילות הדתיות השמרניות, כולל קתולים ויהודים אורתודוקסים, מתמלאות והולכות.

הוא עד כדי כך לא חשוב לאחרונה…שאפילו בקושי שמו לב שהוא נפטר.

אז אני לא שמח על כך שניקולוסי נפטר. אבל אני מאד שמח על כך שכבר בחייו, יכולתו להזיק לנו הצטמצמה עד מאד. . זה בוודאי העיק עליו מאד. ואני מתפלל בשבילו שאותם ייסורי מצפון כיפרו לו לפחות על חלק מחטאיו.

יהי זכרו לדוגמה שלילית.

אמן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: