דיון אתי- פניה לרב הראל

תוצאת תמונה עבור זאב שביידל  תוצאת תמונה עבור ארלה הראל

לכבוד

הרב אהרון הראל

יו"ר ועדת אתיקה של ארגון "כמוך"

שלום וברכה

שמי זאב שביידל. אני איש טיפול ופעיל בקהילה הדתית הגאה. פניתי אליך בכתב מספר פעמים בעבר ופעם אחת אף נפגשנו, בפאנל של "כנס ירושלים" ב- 2015. אז לא ממש יכולנו לפתח שיחה וקרו מאז גם לא מעט התפתחויות, בקהילה הדתית הגאה ובכלל . לאחרונה רואיינת באתר של "ערוץ שבע" בתור יו"ר ועדת האתיקה של ארגון "כמוך"- הומואים דתיים אורתודוקסיים. בהקשר לראיון זה, אשמח להכיר את דעתך במספר סוגיות אתיות העומדות על הפרק- ולבקש העמקה נוספת בדעותיך בסוגיות השונות.

– ראשית, הבנתי מדבריך שאתה רואה במחאת הלהט"ב האחרונה פעולה לא לגיטימית, כיוון שאינה נעשית במסגרת של פעילות פוליטית. בעיניי זו עמדה תמוהה, כי מחאה ציבורית היא אחד מכלי היסוד של דמוקרטיה. אגב, בהקשר הזה, האם גם ההפגנות נגד ההתנתקות, ששטפו את כל הארץ לפני 13 שנה, היו פסולות בעיניך ?

– לא נדרשת לנושא של פונדקאות ואמרת שאינך מומחה בעניין. בתור מומחה לאתיקה, אני מעריך שתתעניין במסקנות של ועדת מור-יוסף, שישבה בשנת 2012 והגישה דו"ח עם המלצה להקים מסלול של פונדקאות אלטרואיסטית שיהיה נגיש לכל- זוגות סטרייטים ולהט"בים וגם בודדים. ישבו בוועדה המומחים הגדולים בארץ בתחום האתיקה, כמו גם פקידת סעד ראשית של משרד הרווחה. מהי דעתך בנושא ?

– ציינת שאתה כועס על סתימת הפיות הבלתי דמוקרטית, שחלק מפעילי להט"ב מנסים ליישם ונפגעת כשהיה ניסיון למנוע ממך לדבר במוסד אקדמי כלשהו. אני שותף לחלוטין להתקוממות שלך נגד סתימת הפיות. בהקשר הזה, אשמח לשמוע את דעתך על אודות העלון "עולם קטן", שבמשך תקופה ארוכה עסוק בהפצת מידע כוזב ומעוות על נטייה מינית ועל טיפולי המרה, ונמנע בעקביות מלפרסם את דברי הביקורת שלי, שמנוסחים לעולם בצורה מדויקת ובלתי מתלהמת. בנוסף, בשנה שעברה ארגון רבני הקהילות ערך כנס שהוקדש לנושא של טיפולי המרה. פעילי הקהילה הדתית הגאה, שיש להם מן הסתם עניין רב בנושא, לא הורשו להיכנס פנימה, אפילו אחרי שהם הביעו מוכנות להפקיד את הטלפונים הניידים שלהם. היית אחד הדוברים בכנס. האם לא במניעת כניסתם בכך סתימת פיות פסולה, לשיטתך ?

אמרת בראיון, שהרבנים מאוחדים בהתנגדותם להומופוביה. בשבת האחרונה מוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" פרסם כתבה מהכנס של "עזים בקדושה". בכתבה הובאו, בין היתר, דבריו של הרב חננאל אתרוג, שאמר את הדברים הבאים : "כשאין קדושה וברית הכול מאוד אלים. החיה בתוכי כופה אותי. קחו למשל את התנועה של הלהט"בים. לא רק בתורה כתוב שזה תועבה, בנפש של כל אחד כתוב שזה תועבה. מצעדי הגאווה לא יעזרו להם כי הם נלחמים נגד הנפש. יש כאילו חום וחיבוק אבל אין שם כלום, כל אחד מנצל את השני והוא קרוע בתוכו בזיוף אדיר". בהמשך, הפסיכולוג אליהו אקרמן, שישב יחד אתנו בפאנל בכנס ירושלים, הציג מצגת שבה הומוסקסואליות נמצאה תחת הכותרת : "סטיות והפרעות נפשיות" וכרוכה ביחד עם אונס ופדופיליה ! מהי דעתך על דברי בלע הומופוביים שכאלה, כמושמעים ע"י רב וע"י איש טיפול ?

בהמשך, אליהו אקרמן המליץ שלא להפנות לפסיכולוג חילוני ואף לא לפסיכולוג דתי עם גישה דתית שונה. מה אתה חושב מבחינה אתית על פסילה מקצועית של אדם בשל דתו ? מה היית אומר על איש טיפול שאומר לא ללכת לפסיכולוג דתי ?

ברשותך, אציג דילמה אתית מעט יותר כללית, הקשורה לתקשורת. לאחרונה, עיתון "הארץ" פרסם כתבה על מחאת המתנחלים. במרכז הכתבה היה ארגון "זזים מכאן- המתנחלים נגד הכיבוש". זהו ארגון שפועל לעידוד הגירה יהודית מיהודה ושומרון. חבריו חוששים לפעול שם בגלוי ולכן איש מהם לא התראיין. אך רואיין היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד מיכאל ספרד, פעיל ותיק נגד אכלוס יהודי ביו"ש. הוא אמר שהוא לא נגד המתנחלים, אך שרובם סובלים ממצוקה קשה עקב היותם מעורבים בכיבוש בלתי מוסרי וטראומטי ורוצים לעזוב, אך נמנעים מכך עקב הלחץ של מועצת יש"ע, גוף כוחני, אינטרסנטי ואלים. מועצת יש"ע או כל גוף אחר לא רואיינו ולא התבקשו להגיב. מה דעתך על האתיקה המקצועית במקרה הזה ?

אומר בכנות, שהמקרה הקודם לא קרה מעולם. פשוט הוא מזכיר לי סיטואציה שבה אתר דתי מסקר את מחאת להט"ב, מראיין נציג של ארגון שאיש מחבריו, כולל היו"ר, אינו מוכן להתראיין בגלוי, ולא מציג אף תגובה של אף פעיל להט"ב לדברים. זה אתי בעיניך ?

ודבר אחרון. יש בפיך הרבה דברי ביקורת ותוכחות כלפי הקהילה הדתית הגאה. איני מאמין שמשהו מהדברים שאמרתי יכול לשנות את דעתך בנידון. אך אני סבור שאתה גם מודע לעובדה, שרבים מאד מהפעילים בקהילה הדתית הגאה ( כולל אותי ) הם בוגרים של טיפולי המרה כושלים, נישואין שהתפרקו, תקוות לנישואין עם לסבית שהכזיבו, וניסיונות לחיים בודדים שהובילו לדיכאון וגבו הרבה מחירים רגשיים בלתי נסבלים. אנו פועלים במקום שבו ההנהגה הרבנית הנוכחית של הציונות הדתית כשלה כליל- מתן מענה מערכתי כולל למצוקה של הלהט"בים הדתיים. לאחר שחיכינו שנים רבות והפתרון בושש להגיע – התחלנו לחפש פתרונות ולמצוא מסגרות בכוחות עצמנו. אני מבין שזה לא מקובל עליך. אבל, מבחינה אתית ומוסרית, אולי נגיע להסכם פשרה, שבמסגרתו אנחנו לא נתקוף אותך וניתן לך לטפל באלו שמעוניינים להמשיך ולהישאר בארון או בטיפולי המרה- ובתמורה אתה לא תבקר ולא תתקוף אותנו, כשאנו מנסים לתקן במקום שבו כשלת ?

בציפייה להמשך דיון פורה

זאב שביידל, ציוני דתי גאה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • breuven  ביום יולי 25, 2018 בשעה 7:53 pm

    הומופוביה זה מושג שגוי. אנחנו לא מפחדים מהומוסקסואליות. אנחנו יכולים לפחד מהרדיפות של הלובי השמאלני או הרפורמי של הומוסקסואלים. יש להם הרבה כסף והרבה תמיכה מהשמאל קיצוני והתקשורת. אבל לפחד מהם????? ממה???

כתיבת תגובה